גם את.ה צריך.ה להיות בעד המאבק הטרנסי

פורסם במקור בתאריך 2022-02-05

על טרנספוביה בקהילה הגאה, או למה גם את.ה צריך.ה להיות בעד המאבק הטרנסי (נכתב במקור כתגובה בהסיבה שזה טרנספובי)


הכלי הכי חזק של הסדר העולמי ההגמוני (בין אם בכובעו כפטריארכיה, כהטרונורמה, כעליונות לבנה או כל צורה אחרת שהוא לובש) הוא לפצל את מי שנאבקו יחד, ולשלח אותם אחד כנגד השני (מה שקונטרהפוינטס מכנה “חוק טיפני”).

קחו לדוגמא את הרפובליקנים¹ בארצות הברית. הם נלחמו מלחמת חורמה נגד הומואים, כולל לנסות להפוך משפחה הומוסקסואלית לבלתי חוקית ברמת החוקה הפדרלית. אבל ברגע שהקונצנזוס הציבורי, בליווי החלטה מבית המשפט העליון, נעו לכיוון זכויות הומואים – אנחנו? נגד הומואים? מה פתאום. אנחנו תמיד היינו חברים שלכם! היי, יודעים מי האויבים שלכם באמת? הטרנסג׳נדרים האלו. והכי עצוב הוא שיש לא מעט הומואים שקנו את זה, ויש בייס לא קטן של הומואים שמצביעים למפלגה הרפובליקנית בעודם שוכחים לגמרי איך לפני פחות מדור אחד המפלגה שלהם ישבה בצד וצחקה כשמיליונים מהקהילה שלהם מתו במגפה שהיא עודנה המגפה הכי חמורה במאה השנים האחרונות. (¹ המפלגה הדמוקרטית לא חפה מפשע, אגב. אובמה עצמו היה אמביוולנטי בנוגע לנישואין גאים ברמה הפדרלית עד שסקרי דעת קהל הראו באופן עקבי למדי שיותר מחצי מהציבור האמריקאי תומך בהם, ואז הפלא ופלא, גם הוא נהיה בעד.)

שנאת טרנסג׳נדרים היא הצייטגייסט השמרני של ימינו. די בצדק מבחינה אסטרטגית, אגב, שכן בניגוד לזכות של הומואים לחיות בשלום או לזכות של נשים לא להיאנס, הציבור ברוב מדינות העולם עדיין חלוק בנוגע לזכות של טרנסים להתקיים. התנועה השמרנית יודעת שהיא צריכה להיאחז ב- ולעודד את שנאת הטרנסים, שכן בעזרתה היא יכולה להחזיר את הגלגל לאחור בנוגע למאבקים האחרים שאמנם לא נוצחו במלואם, אבל התקדמו התקדמות מרשימה – זכויות שחורים, זכויות נשים, זכויות הומוסקסואלים (ובמובן מסוים ובמקומות מסוימים, זכויות ביסקסואלים, אם כי מאחר שבמאבק השמרני ביסקסואלים נתפשים כתת-סעיף של הומואים, המקום שלהם בתוך הציר הזה והדיכוי הממסדי שנגזר ממנו הם הרבה יותר מורכבים).

טרפיות כמו רולינג נמצאות כל הזמן בכותרות, טרנסיות בספורט בעד ונגד ניתנות כפרוקסי ל”קיום של טרנסיםות בעד ונגד”, פוליטיקאים כמו סמוטריץ׳, מעוז או טד קרוז ונייג׳ל פאראג׳ מדברים על “האיום הטרנסי” – כל זה לא במקרה. האינטרס השמרני הוא להשאיר את “טרנסים בעד או נגד” כחלק מהדיון הציבורי, שכן צעקות ה”נגד” שלהם הן הסיכוי היחיד להשתמש בקהילה הטרנסית כמאחז למאבק שלהם כולו. וצעקות ה”נגד” האלו מחלחלות פנימה, ובמיוחד הן מחלחלות לאותם אנשים שהשמרנות הצליחה לשכנע שהם יריביה של הקהילה הטרנסית, ולא חבריה. בין אם זה לסביות סיס שבתגובה לפוסט מפוברק טרפי מגיבות על כמה המחשבה של לצאת עם טרנסית מגעילה אותן, נשים ששיכנעו את עצמן שלחשוף ילדים לעירום זה סבבה לגמרי כל עוד זה לא עירום טרנסי, או הדוגמא שכאן, של הומואים שמתייחסים לא-בינאריים (לכשעצמם מטרה קלה יותר לטרנספוביה בשל היותם אף יותר בפולמוס בהשוואה לטרנסיםות בינאריםות) כבדיחה או המצאה.

בקיצור, אני לא מופתעת, רק מאוכזבת. תגובות כאלו הן תזכורות לשני דברים: הראשון הוא שהמאבק הטרנסי הוא המאבק של כולםן. הומואים צריכים להיות בעד המאבק הטרנסי. נשים סיס צריכות להיות בעד המאבק הטרנסי. שאר מדוכאים צריכות להיות בעד המאבק הטרנסי. והקהילה הטרנסית צריכה להיות בעד המאבקים האלו. ואם אתה שקוראת את מילים אלו חלק מאחד או יותר מהקהילות האלו, התפקיד שלך הוא לא רק להיות בעד, אלא להזכיר לשאר הקהילה שלך שגם היא צריכה להיות ביחד. שכולנו חזקות יותר כשאנחנו ביחד ולא זה נגד זו. השני הוא שיש סיבה להיות אופטימיות: דווקא העובדה שהמאבק השמרני כל כך בפאניקה בנוגע לטרנסים היא היא העדות לכך שיש לנו סיכוי להצליח, שכן אם לא היה לנו, לא היינו כל כך בזרקור. העובדה שאויבינו כל כך מבועתים מאיתנו מעידה יותר מכל דבר אחר על כמה כוח יש לנו.

אנחנו נצליח. הניצחון מתקרב מיום ליום. אל תשכחו את זה.

בחורבן הפטריארכיה ננוחם – מהפכה מגדרית עכשיו

נכתב על ידי טליה, ״הלוחמת בטרפיות״. @yuvalne@tooot.im פוסט זה הוא חלק מסדרת הארכיון. ניתן למצוא פוסטים חדשים יותר בקישור הזה.

This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0