''פורסם במקור בתאריך 2022-09-17 בקבוצת ההסברה הטרנסית “הסיבה שזה טרנספובי”'.
אתמול ב”סליחה על השאלה” פה בקבוצה קיבלתי שאלה אנונימית שבה השואלת אמרה, פחות או יותר, שקרובת משפחה צעירה שלה יצאה מהארון כטרנסית והיא חוששת מאוד מההשלכות של ניתוח תחתון.
אני חושבת שלשאלה הזו מגיע פוסט מפורט, ולא סתם תגובה בתוך השרשור.
וכן, זו הולכת להיות חפירה. אבל זה שווה את זה.
חלק ראשון: למה לי ניתוח תחתון עכשיו?
שאלה ראשונה לפני הכל: מניין לך שהיא עוברת ניתוח תחתון?
ברצינות, איך את יודעת שהיא מתכננת לעשות את זה? היא אמרה לך? שאלת אותה? (לא שאני ממליצה לשאול, כי זו שאלה מאוד חודרנית.)
יכול להיות שהאנונימית באמת יודעת. קצת קשה לדעת משאלה אנונימית בגוגל פורמס. אבל גם יכול להיות שלא, ושזו סתם הנחה.
לפי התיאור הקצר שהיה בשאלה, נראה שהקרובה המדוברת יצאה מהארון ממש לאחרונה. ואם זו הסיטואציה אז אני משערת שהדבר שהכי חשוב לה כרגע הוא, לפני הכל, להציג את עצמה במגדרה שלה בשלל המרחבים בהם היא נמצאת: בבית הספר, או בשירות, או בעבודה. בלימודים. בקרב המשפחה המורחבת והחברים.
כל עוד לא נאמר לך אחרת, ניתוח תחתון הוא בגדר התיאורטי בלבד, ובטח לא דבר שהייתי מטרידה את עצמי ממנו, ממש כמו שאם קרוב צעיר אחרי חתונה אומר לי שהוא עובר לארצות הברית יחד עם בן זוגו בשביל העבודה החדשה של אחד מהם, הייתי חושבת קודם על דברים אחרים לפני שהייתי מדאיגה את עצמי עם סוגיית הסדרת האזרחות הישראלית לילדים שעוד אין להם.
יש סיבה אני מתעקשת להתייחס לניתוח תחתון כתיאורטי בלבד לפני שזה הוצב על השולחן: לא כל הטרנסיות עוברות ניתוח תחתון. למעשה, אמנם איני יודעת את הסטטיסטיקה בישראל לטרנסיםות שעברו ניתוח תחתון לעומת אלו שלא (אם יש בכלל כזו), אבל אני כן אגיד שמבין הטרנסים, הטרנסיות והא-בינאריםות שאני מכירה בגילי (שלפי ניסוח השאלה, יכול מאוד להיות שהוא גם בערך הגיל של הקרובה שלך), אלו שעברו ניתוח תחתון הן בגדר מיעוט.
טרנסים, טרנסיות וא-בינאריםות רבות לא עוברות ניתוח כזה או אחר מעולם, מחוסר תחושת צורך. אחד הצעדים הכי חשובים להקלה בדיספוריה מגדרית היא קבלה בידי הסביבה והיכולת להציג את עצמך באופן שנוח לך.
אולי היא תתחיל טיפול הורמונלי (ואולי כבר התחילה). אולי היא תעבור ניתוח עליון, או ניתוח תחתון, או נישוי פנים, או אחד מניתוחים רבים אחרים שקיימים, כל אחד עם רמה אחרת של תדירות. ואולי היא לא תעשה אף אחד מהדברים האלו. מהניסוח של השאלה בלבד, אין לדעת. כל מסלול חיים טרנסי הוא אחר, והקרובה שלך כלולה בזה.
אם תהיי טובה אליה, מקבלת, נחמדה, אם תהיי קרובה אליה ותגרמי לה לרצות לשתף אותך בדברים אינטימיים, אולי תדעי גם מה בדיוק היא תכננה לעצמה. ואולי לא. חשוב להכיר בכך שגם זה בסדר. מסלול החיים הטרנסי הוא אישי ומורכב, גם כשאין בו הליכים כירורגיים כלל. לפעמים בני משפחה מגלים על דברים באיחור, או שהם לא נאמרים מפורשות כלל למשפחה באף שלב. הכל תלוי בקרובה ובקשר שלה איתך. וזה משהו שאת פשוט צריכה לקבל.
עכשיו כשעברנו את זה, בואו נדבר על סיכונים. אני הולכת לדבר על סיכונים באופן כללי ולא רק לאלו שהאנונימית חוששת מהם, כי אני חושבת שזו תהיה הסברה טובה ואינפורמטיבית.
חלק שני: אנחנו דור מהורמן
אני אתחיל מטיפול הורמונלי.
לטיפולים הורמונליים שונים יש השלכות אפשריות שונות, ברמות סבירות שונות ועם רמות סיכון שונות. מסיבה זו, האנדוקרינולוג.ית המלווה של המטופל תדרוש סט בדיקות מקיף לפני התחלת הטיפול (מפורטות באתר של מעברים, מוזמנות להעיף מבט!), בדיקות שיילקחו שוב ושוב ושוב לפני כל פגישת מעקב, וכן לדעת את ההיסטוריה המשפחתית של המטופל לפני מתן מרשם.
אה וכן, יש פגישות מעקב. הן לא מאוד שונות בתדירות ובאופי שלהן מפגישות מעקב לתרופות פסיכיאטריות כאלו ואחרות, שזה לא מפתיע בהתחשב בכך שמדובר בתחומים שהם מסובכים ומשתנים מאדם לאדם באותה המידה: מאוד. האנדוקרינולוג.ית של המטופל תעקוב אחרי גורמי הסיכון השונים ואחרי הסימנים המחשידים בבדיקות, ולפי זה תמליץ על מינון, על דרך נטילה, ואם צריך, על הפסקה מוחלטת של הטיפול. לצערנו יש בארץ מחסור משווע באנדוקרינולוגיםות עם התמחות וניסיון בטיפול בטרנסיםות ובשל כך התורים לכל אחד מהם הם מכאן ועד הנצח, אבל אלו שישנן הן מקצועיות ביותר ויודעות מה הן עושות.
הסיכונים של טיפול הורמונלי בטרנסים דומים לסיכונים של טיפול הורמונלי בסיסג׳נדרים. הסיבה לכך היא שהטיפולים ההורמונליים לטרנסיות הם ממש אותם טיפולים או טיפולים נגזרים מאלו שניתנים לסיסג׳נדריות! אני למשל גיליתי לאחרונה על קרובת המשפחה בגיל המעבר שלא רק נוטלת את אותם הורמונים כמוני, אלא ממש את אותו מותג של תרופה.
הסיכונים החמורים מטיפול הורמונלי אנדרוגֶני כוללים עודף בדם של כדוריות דם, של ליפידים וכל הנגזרות מהם, וכן קיימת אפשרות של פגיעה בתפקוד הכבד. כמו כן, טיפול הורמונלי אנדרוגני מעלה את הסיכון לחלות במחלות שנמצאות בסיכון גבוה יותר אצל גברים סיס, בהם מחלות לב, סוכרת, לחץ דם גבוה, רמות כולסטרול גבוהות וכל היוצא בזה, ולכן ההמלצות של בדיקות לכל המחלות האלו אצל גברים סיס תקפות גם לטרנסים וא-בינארים שעברו טיפול כזה.
הסיכונים החמורים מטיפול הורמונלי אסטרוגני כוללים לחץ דם גבוה, קרישיות יתר, שבץ וסוכרת, וכל הנגזרות מהם, וכן קיימת אפשרות של פגיעה בתפקוד הכבד. בנוסף, יש אפשרות לחלות בסרטן השד אחרי טיפול הורמונלי אסטרוגני, אם כי לא ידוע אם מדובר על שיעור גבוה או נמוך יותר מנשים סיס, ולכן ההמלצות של בדיקות לסרטן השד אצל נשים סיס תקפות גם לטרנסיות וא-בינאריות שעברו טיפול כזה.
כמו שאולי שמתן לב, כל הסיכונים המפורטים מתחלקים לשתי קטגוריות: סיכונים שקיימים גם אצל סיסג׳נדריםות מאותו המגדר, וסיכונים שאפשר לאתר בבדיקות הדם השגרתיות שנעשות בשביל המעקב. המשמעות היא שמעקב אחרי ההנחיות ומעקב שגרתי אצל האנדוקרינולוג.ית יעזרו להפחית מאוד את כל הסיכונים האפשריים כתוצאה מהטיפול – סיכונים שכאמור קיימים גם אצל סיסג׳נדרים שמטופלות בטיפול דומה.
חלק שלישי: תנתחי אותו, אל תעשי לו חשבון
הסיכונים של ניתוחים הם שונים ומורכבים, מפני שמדובר, ובכן, בניתוח.
כאמור, עולם הניתוחים הוא רחב ומגוון. גם כשמדובר רק בסוג אחד של ניתוח, לדוגמא, ניתוח תחתון אצל טרנסיות, יש מגוון '''רחב מאוד''' של שיטות, כל אחת עם היתרונות והחסרונות שלה, והסיכונים שלה.
אני לא אפרט פה את כל הסיכונים לכל הניתוחים השונים, כי אם הקטע הקודם היה מייגע, פירוט כזה יהיה אינסופי, ובטח יושמטו ממנו קטעים חשובים.
אני רק אציין שהסטנדרט הרפואי, בארץ ובעולם, דורש שהמנתח יהיה רופא מנוסה בתחומו, דבר שמפחית מאוד את הסיכונים, שאנחנו יודעים שבארץ הם נמוכים למדי. לפני כל ניתוח יש פגישת ייעוץ, ומנתחות מקצועיות יידעו לבצע בה תיאום ציפיות ולפרט על הסיכונים האפשריים בשיטה שלה ומה השיעור שלהם.
הסטנדרט הרפואי בכל הנוגע לניתוחים טרנסיים בארץ ובעולם גבוה משמעותית משהוא היה בעבר, והוא ממשיך לעלות. רופא טוב יודע לתקשר למטופלת שלו בדיוק מה הסיכונים הקיימים בכל שיטה שהוא יודע לעבוד בה, ורופא טוב יודע לזהות מתי הכישורים שלו לא מתאימים לסיטואציה ולהפנות למומחה אחר.
ניתוח תחתון, ניתוח עליון ושאר הניתוחים בעולם הרחב של ניתוחים טרנסיים הם עדיין ניתוחים. הם מורכבים, ויש בהם סיכונים כאלו ואחרים – אין בכך ספק. אבל ממש כפי שיש לנו שיטות להפחית את הסיכונים ככל האפשר בניתוחים אחרים, יש לנו שיטות גם פה.
כל הידע הזה משתקף בסופו של דבר במספרים שבשטח: גם במקרים של סיבוכים וצורך בניתוחים מתקנים, בסופו של דבר, שיעור החרטה על ניתוח טרנסי הוא נמוך מאוד. מחקרים מודרניים מעמידים את שיעור החרטה על ניתוח תחתון על ''פי 14'' פחות מניתוחים אחרים, פלסטיים ורפואיים גם יחד. וגם שיעור החרטה הקיים, אגב, נמצא במגמת ירידה.
ניתוח טרנסי, מכל סוג, הוא לא הליך פשוט, ולוקח הרבה זמן והרבה מחשבה עד שבכלל מחליטות בכלל לפעול למענו. העובדה שטרנסיםות רבים לא בוחרים במסלול הזה קשורה קשר הדוק להיותו של שיעור החרטה כל כך נמוך – מי שניתוח הוא לא הפתרון המתאים לה לרוב פשוט לא תגיע למעמד של ניתוח.
ניתוח הוא דבר קשה לגוף ויכולים להיות בו סיבוכים, אבל למזלנו מדע הרפואה הוא טוב, ומשתפר כל הזמן. זו אמירה שנכונה בלי קשר לאם האדם טרנס או לא.
סיכום
החוויה הטרנסית היא מגוונת. ישנם שלל ניתוחים וטיפולים שאפשר לעשות, ואין חובה שאף אחד מהם יקרה אצל אינדיבידואל כזה או אחר.
לטיפול הורמונלי יש סיכונים המלווים אותו, המוכרים היטב, ושאפשר לעקוב אחריהם ולמנוע אותם. אותם סיכונים קיימים גם אצל סיסג׳נדרים בטיפול דומה.
ניתוחים מגוונים, שונים ומשונים, וכל ניתוח וכל שיטה מגיעים עם הסיכונים שלו, ממש כמו ניתוחים שאינם ניתוחים טרנסיים. מנתח מקצועי יודע ליידע את המטופלת שלו על כל הסיכונים הידועים ולתת לה את האפשרות לשקול אותם לעומק. שיעור הסיבוכים לניתוחים השונים הוא נמוך, והוא יורד עם הזמן ככל ששיטות משתפרות ומנתחים צוברים ניסיון.
ולשואלת האנונימית, אם שרדת את כל החפירה עד כה, יש לי המלצה אחת: פשוט תהיי שם בשביל הקרובה שלך. תתמכי בה, תעזרי לה להרגיש טוב עם עצמה ועם איזו בחירה שהיא לא תעשה. תהיי לה קרובת משפחה שהיא תשמח להתייעץ איתה, לפרוק את שעל ליבה. ואם היא תבחר שלא לשתף אותך בתהליך קבלת ההחלטות שלה, זה גם בסדר. העיקר שתהיה לה קרובת משפחה שהיא יכולה לסמוך עליה.
קריאה נוספת
לקריאה נוספת, אני ממליצה לבקר באתר מעברים, וכן לקרוא את הגרסא השביעית של Standards of Care של WPATH, הארגון המקצועי הבינלאומי לרפואה טרנסית.
נכתב על ידי טליה, ״הלוחמת בטרפיות״.
@yuvalne@tooot.im
תיראו מופתעים: המפלגה הרפובליקנית משתמשת בטרנספוביה כדי לקדם את המאבק שלהם בזכות להפלות.
