הארכיון של טליה

פורסם במקור בתאריך 2020-07-15

הבעיה הכי גדולה שלי עם חוק הפללת הלקוח היא דווקא הסטטיסטיקה הזו של 71%. 71% מעובדות המין (שהן כמעט 10000 נשים) מתפרנסות ככה. או יותר נכון, התפרנסו ככה. החוק הזה שולח 10000 נשים למצוא עבודה חדשה בתקופה של מיליון מובטלים, כשהן לא זכאיות לדמי אבטלה, וכשהפיצוי שהמדינה מציעה להן הוא 60₪ בחודש (כי רוב התקציב לא עבר). העניין הוא שעבודת מין היא תופעת לוואי של עוני. אני לא חושבת שרוב עובדות המין הן מטומטמות שלא יודעות שיש תנאי עבודה יותר טובים כמלצרית או כמתדלקת. אני בטוחה שהן עשו את החישוב הזה, והגיעו למסקנה שזו האופציה הכי טובה – בין אם כי הן אמהות יחידניות שצריכות לממן קייטנה לילד ובין אם כי הן טרנסיות שאף מעסיק לא מוכן לקבל אותן. רוב מוחלט של עובדות המין היו בוחרות בעבודה אחרת, זה נכון. והעובדה שהן נשארות בתחום מעידה על זה שכנראה אין עבודה אחרת. מהסיבה הזו גופים כמו ארגון הבריאות העולמי, Human Rights Watch, אמנסטי אינטרנשיונל ועוד מתנגדים למודל השוודי, שממנו מגיע חוק ההפללה. הם רואים את הנתונים משוודיה שמראים שמ2008 לא הייתה ירידה במספר של עובדות המין, אבל שכן הייתה עלייה באלימות כלפי עובדות מין, ואולי הכי אבסורדי, עלייה במעצרים של עובדות מין. העניין הוא שגם אם את מתנגדת לזנות, חוק הפללת הלקוח לא יעזור לך. הוא רק יכפה על עובדות המין לרדת למחתרת, כמו שיש עדויות שקרה בכל שבע המדינות שהעבירו את החוק הזה, ואז לא הפחתת את המספרים, רק הפחתת את אלו שמציקים לך בעין.

נכתב על ידי טליה, ״הלוחמת בטרפיות״. @yuvalne@tooot.im פוסט זה הוא חלק מסדרת הארכיון. ניתן למצוא פוסטים חדשים יותר בקישור הזה.

This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0