הארכיון של טליה

פורסם במקור ב2021-03-11

ירין שרף לא מואשם באונס של הנערה בת ה13, אלא בבעילה אסורה בהסכמה ובעבירות נוספות. בעילה אסורה בהסכמה מתארת בגיר ששוכב עם קטינה בין גיל 14 ל16 בהסכמתה. כלומר, גם אם נניח שהנערה הסכימה (והיא לא), עדיין מדובר באונס, כי היא בת 13. החוק אומר בבירור: מי ששוכב עם קטינה שטרם מלאו לה 14 שנים, אף בהסכמתה, הוא אנס. אבל זה לא מעניין את הפרקליטות. הם שינו את העבירה לבעילה אסורה בהסכמה, בניגוד לחוק, מה שכנראה יחתוך את העונש שלו מ16 שנה ל5.

אבל זה לא מסתיים כאן. תעיפו מבט שוב באישומים שניתנו לשרף. בעילה אסורה בהסכמה, איומים ואספקת משקה משכר לקטין. כלומר, לא רק שהקטינה הייתה קטינה, אלא היא הייתה שיכורה ושרף איים עליה. שני אלו בלבד – שכרות ואיומים – הופכים את העבירה לאונס אפילו כשלא מדובר בקטינות. ואם זה לא מספיק, אונס ““רגיל”” (יענו האחד ששכרות ואיומים נופלים תחתיו) של קטינה בת פחות מ14 הוא אונס בנסיבות מחמירות, עם עונש מאסר של 20 שנה. כלומר, לפי האישומים עצמם, לא רק שמדובר באונס, אלא באונס בנסיבות מחמירות.

ירין שרף צריך להישפט על אונס בנסיבות מחמירות, עבירה עם עונש של 20 שנה בכלא. אבל במקום הוא יישפט על בעילה אסורה בהסכמה, עבירה עם עונש של 5. הפרקליטות של מדינת ישראל מעקמת את החוק של עצמה, החוק עליו היא נועדה לשמור, וכל זאת בשביל להגן על אנס.

למערכת החוק לא אכפת מאיתנו. לא ברור לי איך היא מצפה שלנו יהיה אכפת ממנה.

נכתב על ידי טליה, ״הלוחמת בטרפיות״. @yuvalne@tooot.im פוסט זה הוא חלק מסדרת הארכיון. ניתן למצוא פוסטים חדשים יותר בקישור הזה.

This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0