הארכיון של טליה

פורסם במקור בתאריך 2020-07-07

הסבר עובדתי על חוק הקורונה עוקף הכנסת שעבר בקריאה ראשונה היום ב4 לפנות בוקר, למי שהתבלבלו:

חוק יסוד: הממשלה מאפשר לכנסת להכריז על מצב חירום לתקופה של שנה. זה הליך די שגרתי בימינו, שבוצע לפחות אחת לשנה מאז קום המדינה. במקרי קיצון בהם אי אפשר לכנס את הכנסת מהר מספיק, הממשלה רשאית להכריז על מצב חירום לשבוע בלבד, שבמהלכו הכנסת מחליטה בעצמה אם להכריז על מצב חירום. במסגרת מצב החירום שהוכרז כך או כך, רשאית הממשלה להעביר תקנות שעת חירום, לתקופה של שלושה חודשים כל אחת, שמונחות על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הכנסת יכולה להאריך או לבטל את התקנות בחקיקה שעברה את שלושת השלבים או בהצבעה אחת של 61 ח״כים לפחות.

בנוסף, יש לנו את בג״צ השב״כ, שקובע (בנוגע לאיכוני השב״כ, אבל באופן משתמע גם בנוגע לכל תקנה שעוברת במידת מה על כבוד האדם וחירותו) שבהינתן צורך של ממש, כמו מגפת הקורונה, יש מקום לתיקון ראשוני של החלטה מרחיקת לכת כמו זו בהחלטת ממשלה בלבד, במיוחד כשבחלק מהזמן הכנסת לא הייתה מכונסת. אבל כשיש כנסת פעילה וכשעבר הזמן הראשוני, יש להעביר תקנה זו בחקיקה של הכנסת.

חוק חדש זה משנה את התנאים. לא בהרבה, אבל משנה אותם. עד למרץ 2021, הממשלה רשאית להכריז על מצב חירום לתקופה של עד 45 ימים, ולהאריך אותו ב45 ימים לפי הצורך. הכנסת יכולה לבטל את מצב החירום. תקנות שנופלות תחת מצב חירום זה יהיו תקפות לארבעה שבועות (פרט להגבלת פעילות במרחב הפרטי והציבורי, שתקפות לשבועיים). התקנות הללו מונחות בהקדם האפשרי על שולחן ועדת הכנסת, שיש לה שבועיים (או במקרה המפורט, שבוע) להחליט אם היא מאשרת אותן. במקרה הצורך היא יכולה להעניק לעצמה עוד שלושה ימים. אם הוועדה לא מגיעה להחלטה, הסמכות עוברת לכנסת, שלה יש שבוע (או שלושה ימים) לאשר אותן, או שהן מבוטלות.

אמ;לק למקרה שאיבדתן אותי עד פה: קודם הממשלה יכלה, במקרי קיצון, להחליט על מצב חירום לשבוע, ובמהלכו או במהלך מצב חירום רגיל להעביר תקנות שעת חירום. הכנסת יכולה לבטל את שניהם. עכשיו הממשלה יכולה להכריז על מצב חירום קורונה של 45 יום (פלוס הארכות) שהכנסת יכולה לבטל אותו, ובמהלכו להעביר תקנות קורונה שנכנסות מיד לתוקף, ואז הכנסת מחליטה אם לאשר אותן. התקופה לאישור היא שלושה שבועות וחצי. לא מופיע סעיף על ביטול התקנות אחרי שאושרו, אגב.

הקטע הכי אירוני, לדעתי, הוא שבדברי ההסבר לחוק נכתב שאם יהיה צורך במהלכים מעבר לפירוט שמופיע בחוק, הכנסת תצטרך להעביר חוק בנושא, ואם יהיה מדובר במקרה חירום דוחק שבו אין זמן לכנס את הכנסת, תוכל הממשלה להעביר תקנות שעת חירום. כלומר, הצעת החוק מכירה בכך שההליך הרגיל קיים ועובד. מדוע אם כך הומצא לו הליך החקיקה החדש הזה? לפי דברי ההסבר, בגלל הצורך בקביעת הסדרים בדחיפות, אי אפשר לחכות לכנסת בתיקון תקנות (אין הסבר למה הממשלה, ולא הכנסת, היא זו שמכריזה על מצב חירום פתאום, אגב). לפי הציטוט של נתניהו שהתפרסם בתקשורת, “הכללים המשפטיים מחייבים אותנו, זה פשוט לא ייאמן, לעבור כל דבר בחקיקה. עכשיו החקיקה מכניסה אותך לכנסת, יש כללים בחקיקה – כמה זמן לוקח, כל מיני הנחיות מהייעוץ המשפטי, תעשה ככה ותעשה ככה”. כלומר, כי זה לא נוח.

נכתב על ידי טליה, ״הלוחמת בטרפיות״. @yuvalne@tooot.im פוסט זה הוא חלק מסדרת הארכיון. ניתן למצוא פוסטים חדשים יותר בקישור הזה.

This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0