הייתי עסוקה כל כך בלכתוב הרצאה לאירוע של מעברים היום, שלא הספקתי לכתוב מראש את הפוסט שלי על #יוםהנראותהטרנסית2030, הקמפיין של הסיבה שזה טרנספובי, קבוצה שאני עצמי מנהלת 😅

אז איך אני רואה את יום הנראות של תחילת העשור הבא? אני בעיקר מייחלת ליותר שקט. יותר שקט מעיתונאים שמטעים את הציבור שהבריאות שלנו עומדת למול זו של חולי סרטן. יותר שקט מאנשים שבאים במיוחד, מוגנים מאחורי מסך, להזכיר לך כמה הם שונאים אותך. יותר שקט מטרנספוביות שקוראות לעצמן פמיניסטיות, שמפקפקות במיניות של חברה שלך כי היא יוצאת איתך, ושאומרות בריש גלי שהן בעד התעללות מסוג “טיפולי” המרה, בתנאי שהם לטרנסיםות בלבד. יותר שקט מכל אותם אנשים שהחליטו שאת.ה טרנס.ית, אז הם נגדך.

אני מייחלת ליום שיפסיקו להאמין לשקר שזכויות של טרנסיםות מנוגדות לזכויות נשים, או שזכויות של טרנסיות הן לא בעצמן זכויות נשים. אני מייחלת ליום שבו ביקורת טרנסית לגיטימית תחדול להיקרא בכיינות, ושיפסיקו לדרוש מאיתנו פשוט לסבול את הכאב שמעבירים אותנו. אני מייחלת ליום שטרנספוביה תפסיק להיות כלי גיוס לימין הקיצוני, נטו כי קל לאנשים לשנוא אותנו. אני מייחלת ליום שאפסיק לגייס א.נשים למאבק הטרנסי, ואתחיל לגייס למאבק אחר כסולידריות.

כמה מתוך זה יקרה עד 2030? אין לי מושג. הכלל שלי מול עצמי הוא שאני תמיד אופטימית, אבל קשה להיות אופטימית בתקופה קשה. בואו רק נקווה שעם החזון שלי אני יותר צודקת מטועה. #יוםהנראותהטרנסי2030

נכתב על ידי טליה, ״הלוחמת בטרפיות״. @yuvalne@tooot.im פוסט זה הוא חלק מסדרת הארכיון. ניתן למצוא פוסטים חדשים יותר בקישור הזה.

This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0