הפיכה – דווקא עכשיו
ההפיכה המשטרית חוזרת. בין אם בסירוב לציית לייעוץ המשפטי (=סירוב לציית לחוק), מינויים בלתי חוקיים ומושחתים, או עכשיו שובה של הפיכת לוין שכבר הספקנו לשכוח ממנה, תהליך פירוק המנגנונים הדמוקרטיים במדינה – שבחודשים האחרונים הופנה בעיקר כלפי תושביה הערבים של ארץ ישראל – חוזר לתקוף גם את הדמוקרטיה ליהודים שהייתה פה. וזה לא במקרה שהיא חוזרת דווקא עכשיו.
ממשלת ישראל השלושים ושבע מעולם לא התכוונה להיות דמוקרטית. בעוד שממשלות קודמות עוד איכשהו העמידו פנים שהשליטה הצבאית-מתנחלית במליוני אנשים היא מצב זמני בלבד, ממשלת נתניהו-בן גביר החליטה שנמאס לה. בקווי היסוד של הממשלה, המסמך בעל התוקף החוקי שלפיו היא מחויבת לפעול, מצהירה הממשלה שיהודי מדינת ישראל הם השליטים היחידים בין הים לירדן. העמדה הרשמית של ממשלת ישראל היא שחמישה מיליון התושבים חסרי זכות ההצבעה שחיים פה (פלוס עוד שני מיליון שתיאורטית יכולים להצביע אבל בפועל קצת פחות) הם נתיניו של השלטון היהודי שיש לו סמכות עליהם.
העמדה הרשמית, החוקית והמוצהרת של מדינת ישראל מאז דצמבר 2022 היא אפרטהייד.
(הידעתם? בשנה האחרונה ויתר חמאס על עמדתו לפיה לפלסטינים הזכות הבלעדית על ארץ ישראל, כך שהעמדה המדינית של ישראל כרגע קיצונית יותר משל ארגוני טרור.)
ממשלת ישראל לא תכננה את מתקפת ה7 באוקטובר, אבל כמו בוש ב2001, מדובר במתנה שנחתה עליהם משמיים. בחסות המלחמה ראינו חלוקת נשקים לחברים, הפיכת חופש הפעולה למליציות מחלקי למלא, מתן סמכויות צנזורה לפוליטיקאים ויציאה מכלל שליטה של הצנזורה הצבאית, נורמליזציה של הסתה לג'נוסייד אפילו בידי נשיא המדינה, ונורמליזציה לכך שלמדינה אין אחריות כלפי חיי אזרחיה. עוד דברים שהיו על השולחן וטרם קרו הם מתן סמכות למשטרה לשלוח אנשים למעצר בית סתם ככה בלי ראיות, ומתן סמכות לשר התקשורת להוריד את השאלטר של האינטרנט.
אז למה דווקא עכשיו חוזרת הממשלה להפוך את הדמוקרטיה ליהודים ל-לא דמוקרטיה לחלק מהיהודים? כי עכשיו זה הזמן הכי טוב. מצד אחד, ארגוני המחאה נחלשים בצל שחיקה של האזרחים ממאבק. ואילו מצד שני, אותה שחיקה גם עלולה לפגוע ביכולת להמשיך את מלחמת הנצח. ההתנגדות חלשה מתמיד, אך להמשיך יותר יהיה הימור. יתרה על כך, בפני הפיכת-המלחמה החלו להיעמד מספר אתגרים שמאלצים חזרה להפיכה הישנה, בהם גיוס חרדים, אי ההצלחה של לוין במינוי נשיא לעליון, ואולי הכי משפיע, הניסיון הנואש של מדינת ישראל להעמיד פנים שהיא מדינת חוק בפני בתי הדין בהאג (בין אם החלטת בג״ץ האמורה להיות מובנת מאליה שגם לפלסטינים מגיע ביטחון, או ההחלטה להפסיק, לפחות לכמה ימים, להעלים עין משדה תימן).
המלחמה הראתה מה שכל מי שלמדה היסטוריה יודעת – כללים חוקתיים מגנים על אנשים רק כשהמנגנונים שאמורים לבצע הגנה זו מעוניינים בכך. עם זאת, ההיסטוריה גם מראה שאותם כלים חוקתיים, גם אם אין בכוחם לעצור לחלוטין את הפשיזם, כן בכוחם לעכב אותו. ואת זה כמובן הפשיסטים לא רוצים. אז למה הפיכה דווקא עכשיו? כי זו ההזדמנות. כי אם הם ימשיכו עוד בהפיכה ה״שקטה״ בה נקטו בזמן המלחמה הם ייתקלו בהתנגדות של הכללים הקיימים, אבל אם הם יחכו יותר מדי יהיה להם קשה יותר להחזיק את המלחמה. אז הפתרון, כמו שלוין הבין לבסוף, הוא לפרק את החסמים שנשארו – ומהר. זה גם אומר שזו ההזדמנות לעצור אותם. מי תתן והישראלים השחוקים יאזרו מספיק כוח לעשות זאת.
נכתב על ידי טליה, ״הלוחמת בטרפיות״. @yuvalne@tooot.im
This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0
