טרנסית מהמאה ה-13
פורסם במקור בקבוצה שאין לומר את שמה, בתאריך 2020-02-08
אחד המיתוסים הגדולים ביותר כשמדובר על טרנסג׳נדריוּת היא שמדובר על דבר חדש, שלא היה קיים לפני (הכניסי מספר שרירותי) שנה. הרבה פעמים כשרוצות להפריך את זה נותנות דוגמאות לכל הנשים הטרנסיות והגברים הטרנסים מהמאה ה19 ותחילת ה20 (והיו לא מעט), או מצטטים את הגברים הטרנסים של הרנסאנס, אבל אני רוצה ללכת עוד אחורה ולהביא לכן טקסט של קלונימוס בן (בת?) קלונימוס, מהמאה ה13. אפילו אני לא יכולתי לכתוב טקסט רגשי כל כך.
“אוי לי אמי ילידתיני בן זכר הפסדתי הפסד מרובה ויצא כל שכר שתום העין אטום הלב נוסדתי ערל לב וערל בשר נולדתי לשלשת ימים כרת שָרִי ולשמנה ערלת בשרי אך אמנה שתי אזני ולבי ורעיוני לא קדמו לבא בברית יי׳ לא גלו חרפה מעליהם ולא הסירוה מקרבם ערלתם בהם מום בם לשקר שמרו עד הלום ולריק עמלו כי מיום צאתם לאויר העולם שכלו חשך לא מלו “ארור האיש אשר בשר את אבי יולד לך בן חכם ועדיף מנביא עבדת הקדש עליו כישמעאל בן פאביא על הרי בשמים ירוץ למהר כאיל וכצבי לא יטמא בגלולי עמו בהחלו יבנה היכל המדע על תלו נר דלוק על ראשו ההולכים בחשך לאורו ילכו בהלו דם יחשב לאיש ההוא המבשר קללה תחשב לו כמה כתעותו נתיבות גלגלו וכמה טעה באצטגניבות שלו לשון שקר פי כסיל מתתה לו כי הפך לראש משפט ושטה שנה הדין והחליף השטה “אוי למי שבניו זכרים: הוטל עליהם עול כבד סיגים וגדרים מהן בצינעה מהם בפרהסיא מהן המראית העין מהן בחדרי חדרים חקים חוקים ומצות נוראות, שלשה עשר ושש מאות: ומי האיש הלזה, שיקיים מה שכתב בזה? והיך יוכל להנצח זריז או עצל שלא יכשל ויחת ואף גם זאת לא יצא ידי חובתו הרשמה כי יצר תושיה ומזמה אם לא יעסוק בתורה ויפלפל בחכמה פירושי תורה ותעודה ספרא וספרי תוספתא וכלא תלמודא “והחכמה עמודיה שבעה אל על ינשאו מהר וגבעה הנה ההגיון עמק עיון וגיא חזיון וחדור חכמת המספר לא יאמינו כי יסופר וחכמת המדות לא ישיגוה ענוגי העם בשדה ושדות בה ידע החוקר אם יהום נבה שמים וחקר תהום ולא יושבי במלונה קצה לתכונה ואם גלגל חוזר ומזלות קבועים אם הם נדים ונעים וחכמת הטבע מעלות בסלם שבע ובחכמת האלהות והצורות הטהורות והמה עשרת שהן עשר ספירות מי ימלל גבורות “כמה לקה באצבע וכמה בחרפה ישבע אשר במטבע הזכרים הטבע נסתחפה שדהו טוב ישאהו עושהו “אלו בראני, אומן שעשאני, אשה הגונה – היום הייתי חכמת לב ובעלת בינה. בידיה טוו אני ורעיותי מחזיקות בפלך מוזרת לבנה, מספרות זו עם זו פעם באור פעם באפלות, דברי הימים והבלי טפלות ואולי בי חכמתי ביותר מהטויה ואמרתי אשרי לדעת מעשה פשתים שריקות ואורגים חורי שפת כוס ופטורי ציציים כרובים ותימרות וכל הני מילי מעליתא צבע רקמתים ומחטא דתלמיותא “ולעתים מזומנות כדרך נשים כמשפט הבנות, בתוך האפר אשכבה בין שפתים, מקום שפיתת הקדרות בין תנור וכירים, חוטבה עצים וחותה בגחלים, וטועמת מיני תבשילים. ולמועדים ורגלים, הנזם על אפי והעגילים את התוף בידי מנענעים וצלצלים “ולקץ ימים בהגיע פרקי ומזלי, בחור טוב יעלה בגורלי: יאהבני אישי יושביני בקתדרא, יעדה עדי זהב על מעילי, הנטיפות והשירות וגם כל חולי. וביום מועד, בעדן חדוה והכנסת כלה ובשבוע הבן, תרבה שמחתי וגילי והיה כי ארעב יאכילני פת עמלה ולצמאי ישקני יין גדלי או יין חרדלי “חוק ומוסר לא יפרע, ועונתי לא יגרע: שבת בשבתו וחדש בחדשו, עלי יניח צדיק ראשו: שלש אלה יעשה לי כמצות שוכן מעונה: שאר כסות ועונה. גם אני שלש כנגד שלש אשמור ואקים, שלשה המה לא נפלאו ממני ולא רחוקים: דם ואש וחלת לחם מה נמרצו שלשתן מנפת ערבו מדבש מתוקים עליהם אין להוסיף במספר ומנין, אין לשאול אחריהן: הני נשים במאי זכיין? “אבינו שבשמים שעשית נסים לאבותינו באש ובמים הפכת אור כשדים לבל תשרף בחימה והפכת דינה במעי אמה והפכת המטה נחש לעיני אלפי רבבן והפכת היד הטהורה לבן והפכת ים סוף ליבשה וקרקע הירדן ארץ נגובה וקשה ההופכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים מי יתן ותהפכני מזכר לנקבה! אלו זכיתי לכך כמה חננתני טובה גברת הבית הייתי וחניתי לביתי מצבא “ומה אדבר ומה אמר למה אבכה ולמה אתמרמר אם אבי שבשמים גזר עלי ונתן בי מום קבוע אי אפשי להסירו מעלי והדאגה במה שאי אפשר כאב אנוש וחבל ולא יועילו בה תנחומין של הבל אמרתי אשא ואסבול עד אגוע ואבול ואחר שכך למדתי מפי השמועה שמברכין על הטובה ועל הרעה אברך בקול נמוך בשפה חלושה ברוך אתה יי שלא עשני אשה.”
(אגב, גם זו לא הדוגמא העתיקה ביותר לטרנסג׳נדרים. לשם כך יש את אלאגבאלוס, קיסרית רומא. אבל זה לזמן אחר.)
נכתב על ידי טליה, ״הלוחמת בטרפיות״. @yuvalne@tooot.im