שליטה ישראלית בעזה ≠ דמוקרטיה
ימים בודדים לתוך המתקפה הנוכחית על הרצועה, המכונה בישראל “מבצע מגן וחץ”, ובעזה עשרות הרוגים ובהם ילדים, נשים וקשישים. מאות דירות ניזוקו, חלקן כבר אינן ראויות למגורים, וקיים חשש לפגיעה בתשתיות אזרחיות נוספות. עוד לא הושלמו מאמצי השיקום מהמלחמות הקודמות, והנה שוב עוד גל של הפצצות שמותירות אחריהן מתים, הרס וחורבן.
עם פתיחת המתקפה, סגרה ישראל את המעברים ארז וכרם שלום המהווים, בעקבות עשורים של שליטה ישראלית, עורק חיים חיוני של 2.2 מיליון פלפטינים תושבי הרצועה. סגירת המעברים מונעת מעבר של חולים הזקוקים לטיפול רפואי ושל נוספים שצריכים לנוע לצרכים הומניטריים, וחוסמת מעבר של סחורות חיוניות, כולל של דלקים לתחנת הכוח.
מה הוביל למצב הנוכחי?
מאז בוצעה תוכנית ההתנתקות ב-2005, ישראלים רבים מניחים שבכך ניקתה ישראל את ידיה מרצועת עזה ואין לה עוד אחריות לנעשה שם. ההפך הוא הנכון. למעשה, ישראל ממשיכה לשלוט באינספור היבטים של חיי היומיום בעזה: היא מונעת גישה ימית ואווירית לעזה ושולטת על מעבריה היבשתיים, פרט למעבר רפיח ושער סלאח א-דין שבשליטת מצרים; ישראל היא שמחליטה מי רשאי לצאת את גבולות הרצועה; ישראל מגבילה כניסת סחורות לעזה דרך מעבר כרם שלום, ומחליטה מה מתוצרת עזה יוכל לצאת את מעבריה לשווקים חיצוניים, כמה ממנה, ומתי. זו לא התנתקות – זו שליטה מרחוק.
איך המתקפה על עזה קשורה למאבק למען דמוקרטיה בישראל?
בליץ החקיקה העכשווי, כהמשך של הסxכמים הקואליציוניים שנחתמו להקמת הממשלה, מעיד על כוונה ברורה מצידה: העמקת משטר העליונות היהודית, האצת סיפוח בגדה המערבית והחרפת בידודה של רצועת עזה. כל זאת תוך צמצום נוסף של האפשרויות המעטות ממילא להגנה על זכויות של קבוצות מיעוט בישראל, ביניהם פלסטינים אזרחי המדינה, ושל 5.4 מיליון פלסטינים ופלסטיניות שחיים תחת כיבושה בעזה ובגדה המערבית. עשורים של כיבוש, נישול ודיכוי, ובתוכם 16 שנים של סגר חונק ובלתי חוקי על רצועת עזה, הוכיחו מעבר לכל ספק כי ישראל מתנערת מחובותיה כלפי פלסטינים.ות ומסרבת להכיר באחריותה להגן על זכויותיהם הבסיסיות.
אין ולא תהיה פה דמוקרטיה בלי זכויות אדם לכולם.ן
המאבק למען דמוקרטיה בישראל חייב לכלול את הסרת הסגר מעל עזה וסיום הכיבוש והאפרטהייד.