הארכיון של טליה

בואו לפדיוורס

פורסם במקור בתאריך 2022-10-29

הגיע הזמן לעבור לרשת חברתית שלא שונאת אותנו: בואו לפדיוורס.

לכבוד הקנייה של אילון מאסק את רשת טוויטר ולכבוד החסימה האחרונה שלי בפייסבוק, באתי לספר על חלופה טובה יותר, שנקראת הפדיוורס.

כמו שאני רואה את זה, לרשתות חברתיות יש שתי בעיות מרכזיות: הראשונה היא שהן נשלטות על ידי תאגידים שמנסים נואשות למקסם רווח, והם עושים את זה על ידי זה שהם נלחמים על תשומת הלב שלך, מעודדים התמכרות וכל הרעל הזה. מיליארדרים שקונים רשתות חברתיות זו בעיה רצינית, אבל היא רק מקרה פרטי של הבעיה הזו.

הבעיה השנייה היא שאם מצאת רשת חדשה מגניבה, את צריכה להתאמץ ולהביא אל כל החברים שלך לשם אם את רוצה לדבר איתם. או לחילופין, אם חבר עבר לרשת חברתית אחרת, הפתרון הוא לעבור איתם, או להיות מנותקים מהם. אלו מכם שלא הורידו טיקטוק בוודאי מודעים לבעיה הזו ממקור ראשון.

הפדיוורס פותר את שתיהן במכה.

שיקרתי קצת קודם. הפדיוורס הוא לא חלופה לרשתות חברתיות תאגידיות – הוא עשרות רבות של חלופות כאלו. הפדיוורס מורכב ממלא פלטפורמות שונות, חלקן דומות לפייסבוק, חלקן לטוויטר, חלקן לאינסטגרם, חלקן ליוטיוב, וכן הלאה וכן הלאה. כל הרשתות האלו הן קוד פתוח, והנה החלק המגניב – כולן יודעות לדבר אחת עם השנייה. זה אומר שחברים שלי יכולים לעקוב אחרי ה”אינסטגרם” שלי דרך ה”טוויטר” שלהם, שאני יכולה לקבל תגובות של אנשים לסרטון ה”יוטיוב” שלי מה”פייסבוק” שלהם, וכן הלאה וכן הלאה. וזה גם אומר שאין שרת אחד וחברה אחת ששולטים על כל הרשת, כי כל אחד יכול להקים שרת משל עצמו, להעתיק אליו את הקוד (כי הקוד פתוח), ולהמשיך לדבר עם כל החברים שהיו לו קודם. כל שרת יכול לקבוע את הכללים של עצמו, להחליט אילו משתמשים ושרתים אחרים לחסום, ואם הכללים האלו לא מתאימים לך, תמיד אפשר לקום ולעבור לשרת אחר או אפילו להקים אחד חדש בלי לאבד את החברים שלך!

אם אי פעם נחסמתן מפייסבוק על שטות אבל ראיתם איך פוסטים אלימים אחרים נשארים, אם שמעתם שטוויטר לא הפעילו את האלגוריתם שלהם שחוסם פעילי עליונות לבנה כי זה יכלול פוליטיקאים, אתן יודעות שאי אפשר לסמוך על תאגידים שיידאגו לבטיחות של מה שיש אצלם ברשת. הפדיוורס, לעומת זאת, מקל על חסימה של הטרדה, ונותן לאנשים יותר שליטה על התוכן שנמצא אצלם בפיד. בשנים שאני בפדיוורס, נתקלתי בטרנספוביה פעם אחת, עם אדם שלא רק היה לי קל לחסום במקום, אלא קל גם לדאוג שיהיה חסום מכל השרתים האחרים כך שלא תהיה לו האפשרות להטריד אף אחד אחר.

הפדיוורס באמת מציע פתרונות לכולם. מסטודון דומה לטוויטר, והוא גם הרשת הגדולה והפופולרית מביניהן. פלרומה מזכיר את טאמבלר ההיפראקטיבי. פרנדיקה מעוצבת ביודעין להיראות כמו פייסבוק. פיקסלפד הוא הגרסא הלא-מרושעת לאינסטגרם, עם מפתח חמוד שיצא לי לדבר איתו באופן אישי. והרשימה לא פוסקת – יש חלופה ליוטיוב, לסאונדקלאוד, לטוויץ׳, לגוגל בלוגר, ואפילו אחת לטיקטוק שבשלבי פיתוח, ועוד הרבה שאני בטח לא מודעת אליהן אפילו. וכולן מסוגלות לדבר אחת עם השנייה, כך שתוכלו להישאר מחוברים לחברים שלכם בלי מאמץ ובלי לפחד ממיליארדר שיקנה את הרשת שלכם ויהרוס אותה.

עידן הרשתות החברתיות הוא עידן חדש בתקשורת האנושית. וכרגע, חברות ענק מנצלות אותו כדי לגרום לנו להתמכר, כדי לעודד הסתה, כדי לקדם טבח וכדי רק להעשיר את עצמן. בואו ניקח שליטה בחזרה על הרשתות החברתיות שלנו. בואו לפדיוורס.

בתגובות ובפרטי, טיפים והמלצות על איך להיכנס לעולם הזה ואיך מנווטים בו. אחרי שנכנסים לשוונג זה די פשוט, אני מבטיחה.

נכתב על ידי טליה, ״הלוחמת בטרפיות״. @yuvalne@tooot.im פוסט זה הוא חלק מסדרת הארכיון. ניתן למצוא פוסטים חדשים יותר בקישור הזה.

This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0

אין כזה דבר אישה עם קול נמוך

פורסם במקור בתאריך 2022-11-29

לאחרונה התפרסמה במאקו כתבה על אישה שניפצה חלון של רכב בתל אביב. אך בניגוד לעיתון, למרואיינים ולמשטרת ישראל שנפלו כולם בפח, חברתנו לובה פיין השתמשה בחושים החדים שלה וחשפה שלמעשה מדובר בגבר מתחזה, או כפי ששטופי המוח של ג׳ורג׳ סורוס מכנים זאת, טרנסג׳נדרית! ואיך גיבורתנו האמיצה לובה פיין יודעת שמדובר בגבר מתחזה? פשוט מאוד, כי יש לה קול נמוך!

שמעתן את זה כאן לראשונה חברות וחברים: אין דבר כזה נשים עם קול נמוך! נשים שעישנו הרבה שנים, כתוצאה מטראומה, או כי הן שייכות לאוכלוסיות מוחלשות, כמו להט״ביות או עובדות מין? גברים! נשים עם ייצור עודף של טסטוסטרון בגלל הפרעה הורמונלית כזו או אחרת? גברים! בת הזוג שלי שסומנה כנקבה בלידה והיא אישה סיס לכל דבר אבל בכל זאת יש לה קול קצת נמוך והיא שרה טנור? גבר!

תודה לך, לובה פיין, שהזכרת לנו שוב שיש רק דרך אחת שאישה יכולה להיראות, ממש כמו הפעם שאמרת שלנשים לא יכול להיות שיער פנים (אין יור פייס מזרחיות) או שחברותייך אמרו ששחורות הן לא נשיות מספיק לפי הסטנדרטים הלבנים, ולכן הן כמובן לא נשים.

This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0

לובה פיין ונורית הספל שקרניות.

פורסם במקור בתאריך 2020-12-02

אני ממליצה שתקראו את כל הפוסט, אבל אם תקחו ממנו דבר אחד, הוא שלובה פיין ונורית הספל שקרניות. וגם טרנספוביות. ואפשר לטעון שגם סדיסטיות. אבל הכי חשוב – שקרניות.

אז, הקשר. בית המשפט הגבוה לצדק של אנגליה החליט לאחרונה נגד המרפאה לטרנסג'נדרים צעירים היחידה בבריטניה, וקבע, אם ננסח במילים פשוטות, שצעירים מתחת לגיל 16 לא מבינים מספיק מהחיים שלהם כדי להשהות באופן הפיך את ההתבגרות המינית שלהם. עניין המחלוקת הוא מה שנקרא Puberty Blockers, או לפעמים Hormone Blockers, ומכונים לרוב בעברית בלוקרים. מדובר בטיפול תרופתי שלוקחים ומשהה את השחרור של טסטוסטרון או אסטרוגן האופייניים לגיל ההתבגרות, ובכך משהה אותה. באופן מעניין, הטיפול הזה בכלל לא הומצא בשביל טרנסג'נדרים צעירים, אלא בשביל לעזור לילדים ש, מסיבות כאלו ואחרות, מתחילים לחוות סימפטומים של גיל ההתבגרות בגיל מאוד צעיר (10 או 11, למשל), והוא שם את ההתבגרות על השהייה כל עוד לוקחים את התרופה, וכשמפסיקים, היא חוזרת. טיפול כזה הוא מאוד שימושי עם טרנסג'נדרים צעירים, כיוון שהרצון הוא להקל על אותם צעירים להרגיש בנוח עם עצמם ולהציג את עצמם עם המגדר שהם מזדהים בו, דבר שהתבגרות ללא התערבות מקשה עליו מאוד. מסיבה זו, ישנו קשר מוכח בין גישה לבלוקרים לירידה בהתאבדויות, או במילים אחרות – בלוקרים מצילים חיים.

אבל הדבר שהכי חשוב להבין בבלוקרים, והסיבה שהגישה אליהם כל כך קריטית, היא שמדובר בהליך הפיך לחלוטין. בלוקרים כאמור הומצאו כדי לעכב התבגרות מינית אצל ילדים שאצלם היא מתחילה מוקדם, אבל היא לא מבטלת אותה, רק מעכבת אותה. זה כמעט פתרון קסם, שפותר את החשש הנפוץ של הורים שהילדים שלהם יתחרטו על המעשים שהם עושים – בלוקרים מאפשרים לצעירים טרנסים שלא לעבור התבגרות שלא מתאימה להם ושתעצים את הדיספוריה שלהם, אבל מצד שני, מאפשרת להמתין עם טיפול הורמונלי עד שהם יהיו מבוגרים יותר, בשלים יותר, ויידעו בדיוק למה הם נכנסים. ואפילו עוד יותר קסום, לבלוקרים יש מעט מאוד תופעות לוואי לטווח הארוך – הסכנה היחידה הידועה היא ירידה במסת עצם, וגם זו תופעה שלוקחת שנים להתפתח ושרופא יכול לעקוב אחריה בקלות. מושלם!

אז רגע, אם בלוקרים הם גם הפיכים וגם יותר בטוחים מתרופות נפוצות אחרות כמו כדורים למניעת הריון או אפילו תרופות נגד כאבים, למה בדיוק בית המשפט הגבוה לצדק החליט שצעירים מתחת לגיל 16 לא מבינים מספיק מהחיים שלהם כדי לקחת אותם? ובכן, הוא נשען על שיח מאוד חזק בבריטניה שסובב סביב המונח De-transition. זה מונח שמתאר אנשים שעברו טיפול כלשהו בגלל שהם חשבו שהם טרנסים, ואז הבינו שהטיפול לא מתאים להם. מעוז הטרפיות הבריטי אוהב מאוד לדבר על זה שנשים טרנסיות בעצם לוחצות על גברים הומואים חסרי ביטחון או נערות אוטיסטיות מבולבלות לחשוב שהם לא המגדר שהם באמת, ולהתחיל לקחת הורמונים. (ככה גם חושבת הטרפית המפורסמת בבריטניה, ג'יי קיי רולינג, שהניסוח של המשפט האחרון שאוב בצורה כזו או אחרת מהמאמר שכתבה בנושא ביוני.) הבעיה היחידה עם התיאוריה הזו היא המציאות. מחקר של 28000 אנשים מארצות הברית שהזדהו במהלך החיים שלהם כטרנסים מראה שרק 8% מהם התחרטו על שיצאו מהארון כטרנסים בשלב כלשהו, ו62%(!) מהם יצאו אחר כך מהארון המגדרי שוב. הסיבה הכי נפוצה לחרטה על מעבר מגדרי הייתה לחץ מההורים, ורק 0.4%(!!) מאותם אנשים אמרו שהמעבר המגדרי לא התאים להם. כלומר, מדובר במיעוט בתוך מיעוט, שחינוך נפוץ יותר בקרב רופאים, משפחה והאוכלוסייה ככלל על טרנסג'נדרים, ובמיוחד על א-בינאריים, רק יפחית אותו, ולא יוביל ל”מפעל טיפולי ההמרה” שרולינג רומזת עליו.

העובדות הללו לא הפריעו לשופט, אם הוא בכלל ידע אותן. הוא החליט שבגלל שקיירה בל קיבלה טיפול הורמונלי באופן פזיז, לא רק שצריך להטיל יותר מגבלות על טיפול הורמונלי, אלא גם על בלוקרים, אותו טיפול שדווקא נועד לספק יותר זמן לחשוב על טיפול הורמונלי ולמנוע מצבים כמו של קיירה בל. הוא כתב שנערים בני 13-14 לא מודעים מספיק להשלכות של בלוקרים (אף על פי שהם יתחילו לחוות השלכות רק אם הם ימשיכו עם בלוקרים ברציפות עד לגיל 18, וגם אז ניתן לזהות אותן מרחוק ולעצור את הטיפול בזמן), וצריך לכפות על אותם צעירים לעבור את ההתבגרות המינית ממנה הם רוצים להימנע. כיום בבריטניה, נער טרנסג׳נדר בן 15 ו11 חודשים לא רק שכבר בחר את המסלול האקדמי שלו אלא גם סיים את בחינות הבגרות שלו, ואחרי הבחינה האחרונה הוא יכול לשכב עם בן הזוג שלו שמבוגר ממנו בשנתיים, ואם הוא ייכנס להריון הוא יכול לעשות הפלה ולהורים שלו לא תהיה זכות להתערב, אבל את התשובה לשאלה האם הוא יהיה זכאי לקבל טיפול רפואי הפיך בלי תופעות לוואי חמורות שלא מתחילות רק אחרי כמה שנים, שנחוץ כדי לעזור לו עם הדיספוריה שהוא חווה ושאם הוא לא יקבל יעלה משמעותית את הסיכוי שהוא יתאבד מאוחר יותר בחייו, יחליט שופט.

את זה הן חוגגות. ואותי זה פשוט מחליא.

This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0

על טרנסיות בספורט

פורסם במקור בתאריך 2021-02-04

על טרנסיות בספורט, או למה צריך לשלול את המדליות של מייקל פלפס

אז בקבוצה שאין לציין את שמה מופצת (שוב) דיסאינפורמציה על טרנסיות. הפעם הן טוענות שלנשים טרנסיות שמשתתפות בתחרויות ספורט לנשים סיס יש יתרון לא הוגן. לא רק שזו טענה שהיא פשוט לא נכונה, היא גם הרבה פעמים משמשת כתירוץ כדי להעיף טרנסיות ממרחבים אחרים לנשים.

הפעם אני אדלג על השיימינג לקבוצה על הרטוריקה המגעילה למדי שהייתה בשימוש שם, ואגש ישר לעובדות. הנה שלוש סיבות למה זה לא הגיוני ולא הוגן לאסור על טרנסיות להתחרות עם נשים סיס.

לטרנסיות אין יתרון טבעי בספורט. הייתרון של טרנסיות לכאורה נובע מזה שיש להן יותר טסטוסטרון, בגלל ש(רובן) עברו גיל התבגרות תחת השפעת טסטוסטרון. טסטוסטרון הוא הרי הקובע העיקרי של מסת שריר בנוסף לגובה ומשקל, ומאחר שאין איסור על נשים סיס גבוהות להתחרות, הייתרון הוא לכאורה בגלל הטסטוסטרון. כמו כן, טסטוסטרון הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על כמות כדוריות הדם האדומות לכל ליטר דם, שמשפיעות בתורן על סיבולת. כלומר, הטסטוסטרון שלכאורה יש לטרנסיות יותר ממנו נותן להן יתרון כפול. הבעיה היחידה עם הטענה הזו היא שאין להן. יש לטרנסיות טסטוסטרון בגוף, כמו שגם לנשים סיס יש טסטוסטרון בגוף. אבל לטרנסיות יש בממוצע פחות טסטוסטרון, ובהתאם פחות מסת שריר בהשוואה לנשים סיס עם משקל גוף כמו שלהן, ופחות כדוריות אדומות לכל ליטר דם. זה מספיק חשוב כדי שאני אחזור על זה שוב – טסטוסטרון, אותו הורמון שאמור לתת לנשים טרנסיות ייתרון לא הוגן, נמצא פחות אצל נשים טרנסיות מאשר אצל נשים סיס. אולי אז לטרנסיות יש דווקא חיסרון טבעי בספורט?
לטרנסיות יש חיסרון טבעי בספורט. תחרויות האולימפיאדה הן, ללא ספק, תחרויות הספורט המשפיעות והבולטות בעולם, ולכן כל כך הרבה מתנגדות לזכויות טרנסים מנסות למנוע מהוועד האולימפי לאשר לטרנסיות להתחרות. רק שלטרנסיות מותר להתחרות באולימפיאדה מאז 2004. בכל אחת מארבע האולימפיאדות האחרונות (פלוס האחת בטוקיו שנדחתה) לא היה איסור גורף על טרנסיות להתחרות בקטגוריות של נשים. אז, בכמה מדליות הטרנסיות עם ה”ייתרון הטבעי” זכו? כמה מהמועמדות באולימפיאדת טוקיו הן טרנסיות?
התשובה היא 0. אף מדליה אולימפית לא ניתנה לטרנסית, מעולם, וזאת למרות שהיו לנו ול”ייתרון הטבעי” שלנו ארבע אולימפיאדות לנסות. בתחרויות הרף לאולימפיאדה בשנת 2020 טרנסיות זכו ב0 מהמקומות, ויהיו 0 טרנסיות במשלחות ליפן, זאת למרות שיש טרנסיות בספורט. המועמדת שהייתה הכי קרובה להגעה לאולימפיאדה הייתה לורל האברד, מרימת המשקולות מניו זילנד. בתחרות הקובעת בקנברה במרץ האחרון, היא הצליחה להרים משקל של 133 ק״ג, והגיעה במקום החמישי. להשוואה, במקום הראשון הרימה 260 ק״ג, כמעט כפול.
זה לא אמור לשנות אם יש יתרון טבעי בספורט. אפילו אם היה לטרנסיות ייתרון טבעי (ואין להן), למה זה משנה? למה עם טרנסיות אכפת לנו, אבל כשמדובר על כל דבר אחר חוץ מטרנסיות לא אכפת לנו מייתרון טבעי בכלל? רובכן לא יודעות את זה עליי כי לא יוצא לי לדבר על זה המון, אבל אני למדתי קיקבוקסינג ואגרוף תאילנדי למשך כמה שנים באזור גיל החטיבה. אני עצמי לא התחרתי, אבל כן הכרתי (וחטפתי אגרופים באימונים) ממי שבסופו של דבר הפכו להיות סגני- ואפילו אלופי עולם בקטגוריית המשקל שלהם לנוער. ואני אומרת לכן: לאף אחד לא היה אכפת מייתרון טבעי. לאף אחד לא היה אכפת שאלכס היה גבוה אבל צר, מה שאפשר לו לפגוע יותר מרחוק. לאף אחד לא היה אכפת שגון עשה דיאטה בשבועות לפני התחרות, כדי שהוא יוכל להתחרות בקבוצת משקל אחת מתחת למה שהוא מתחרה בדרך כלל. כך זה היה חלק מאיך שהספורט עובד: לכל ספורטאי יש את הייתרון שלו, והוא צריך למצות אותו. יוסיין בולט, שיאן העולם בריצת 100 ו200 מטר, הוא לא רק גבוה יותר מהגבר הממוצע, אלא שרירי הרגליים שלו פיזית בנויים ועובדים אחרת. אשכרה יש מאמר מדעי שנכתב על איך מבנה הרגל שלו מאפשר לו להוציא יותר כוח בכל דריכה. מייקל פלפס, אדם עם כל כך הרבה שיאי עולם שאין טעם לספור, הוא ליטרלי מוטנט. יש לו זרוע ארוכה יותר ביחס לגוף שלו, מה שמאפשר לו לדחוף דרך המים עם יותר כוח. הגנים שלו גורמים לזה שהוא לא מייצר כמעט חומצת חלב, אותו חומר שגורם לעייפות השריר. הייתרון הטבעי של פלפס הוא כל כך מוגזם, שבאולימפיאדת 2008 העבירו אותו 9 בדיקות שונות לחומרים ממריצים, והוא עבר את כולן.

אף אחת לא רצה לפסול את יוסיין בולט, אף אחד לא רץ לומר שפלפס לא יכול להתחרות עם גברים רגילים, אף אחד לא בא לקחת מגון ואלכס את התארים שלהם. כי ספורט תחרותי לא אמור להיות חבורה של אנשים ממוצעים, בלי אף ייתרון שיהפוך את התחרות ללא הוגנת מול האדם הרגיל מהרחוב. להפך. האולימפיאדה מנסה תמיד לדחוף אותנו כמה שיותר קרוב לקצה, לגבול היכולת האנושית. לגעת בבלתי אפשרי, להיות כל כך קרובים אליו שצריך להוסיף לשעונים גם מאיות שנייה, כי עשיריות זה לא מספיק. אף אחת לא מתלוננת על זה שלמסי יש יתרון טבעי, אבל כן יש נשים שמנסות להעיף את לורל האברד. אף אחת לא מבקשת לבדוק את רמת הטסטוסטרון של אתלטיות, עד שבאה אתלטית טרנסית, או אפילו במקרה אחד, עד שחושבים שאתלטית אינטרסקס (אבל עדיין סיס) היא טרנסית במסווה.

הרצון להעיף טרנסיות מספורט עם נשים סיס הוא כמו הרצון להעיף טרנסיות מכל קבוצה נשית אחרת – המטרה היא לא להגן על נשים סיס. לא באמת. המטרה היא לפגוע בטרנסיות. וזה לא מקובל.

This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0

האם למרב מיכאלי אכפת מטרנסיםות?

פורסם במקור בתאריך 2021-03-03

מרב מיכאלי ממשיכה להעלות ספקות על האם אכפת לה מהקהילה הטרנסית.

היום היה אירוע ראשי המפלגות של המרכז הגאה, והריאיון עם מרב מיכאלי היה מאכזב בטירוף.

מרב נשאלה על חוק הפללת לקוחות הזנות, ועל העובדה שהיא סירבה לדחות את יישום החוק בשל העובדה שרק סכום זעום מתוך סך תקציבי השיקום שהובטחו יושם (סך שהוא, לכשעצמו, רק 180₪ לנפש לחודש, סכום זעום נוסף), אבל היא ענתה שהיה חשוב לה יותר להכניס את החוק לתוקף מאשר לוודא שהתקציבים עוברים. גם כשגילי בסון, המראיינת, ציינה בפניה שהחוק הזה יכול להוות אסון כלכלי עבור אותן עובדות מין שאין להן דרך אחרת להתפרנס זה לא עניין את מרב, שהשוותה את חוק הפללת הלקוח לחוק למניעת הטרדה מינית. כבר הפעם השנייה שאת משווה בעקיפין בין עובדות מין לגברים שמטרידים מינית, מרב.

כשבסון שאלה את מיכאלי על העובדה שבדיון בוועדת המשנה לעיסוק בחוק לינור אברג׳יל ורומי לוי שהגיעו להסביר מדוע הן מתנגדות לחוק פשוט הושתקו, מיכאלי ענתה שפשוט לא היה זמן לשמוע אותן, תשובה שפשוט הרתיחה אותי. אולי, מרב, היה זמן לשמוע אותן אם היית נותנת להן לדבר בשלב כלשהו במהלך הוועדה, ולא מחכה לכך שלינור תציין את העובדה שלא נתת לה לדבר רק בסופה, דבר שלו פשוט ענית “הישיבה ננעלה”. אולי, מרב, היה זמן לשמוע אותן אם לא היית מזמינה בתור אורחת הכבוד לאותה ישיבה אישה שכבר לא חברה בעמותה הפמיניסטית שהיא הקימה, בין היתר בגלל אמירות טרנספוביות בוטות כלפי פעילות טרנסיות, שכוללות, אגב, אותי.. זה לא סתם תירוץ גרוע, זה תירוץ שקוף. יש סיבה שכל כך הרבה טרנסיות, כולל בסון עצמה, אמרו שאכזבת אותן לחלוטין בהקשר של חוק הפללת הלקוח. יש סיבה שאנחנו לא סומכות עלייך יותר.

ואגב, זה לפני שדיברתי על העובדה שחוק איסור טיפולי המרה שלה לא כולל טרנסיםות, או על כך שהיא פשוט נפנפה את העובדה שמערכת הבריאות מתייחסת לטרנסים באופן מחפיר גורם להן לחכות חצי עשור לטיפולים שהם לפי חוק מצילי חיים.

מרב מיכאלי היא הדוגמא הקלאסית לפמיניזם לבן, ומשחקת קרוב מאוד לקו בין פמיניסטית וטרפית. ולהצביע למישהי כזו אני פשוט לא הולכת.

This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0

הבהרה בנוגע ללובה פיין

פורסם במקור בתאריך 2021-03-26

לובה פיין, באופן אירוני לחלוטין בהתחשב בכך שהיא קוראת לעצמה פמיניסטית, שכרה עורך דין כדי לאיים עליי בתביעת השתקה. היא דרשה ממני סכום גדול פי כמה וכמה מהמשכורת שלי כ”סכום סמלי” על מנת לפייס אותה.

מאחר שלטענתה אדם שקורא את הפוסטים שכתבתי עליה עלול לחשוב שאמרתי שהיא ניאו-נאצית או עבריינית, אני אבהיר: לובה פיין היא לא ניאו-נאצית, היא פשוט תומכת בארגון LGB Alliance, ארגון טרנספובי שנתמך על ידי ניאו-נאצים וסירב לגנות אותם. היא אכן השוותה בין נשים טרנסג'נדריות לגברים פדופילים, אך בפוסט על ח”כ מיכאלי בו ציינתי את ההשוואה, באשמתי לחלוטין, לא קישרתי לפוסט שכולל את ההוכחה לכך, ולכן צירפתי אותה פה. בנוסף, אין לי הוכחות לכך שלובה פיין ביצעה עבירה כלשהי, למיטב ידיעתי היא לא עבריינית פלילית, אלא היא פשוט טרנספובית, כוחנית ורעילה, ועד כמה שאני יודעת העדות ששיתפתי בפרופיל שלי תחת ההשטאג #מאמינהלך ושפייסבוק מחק היא בגדר עדות בלבד.

אסיים בציטוט מחנוך לוין: “הריני מבקשת מכם, בשפל קול, ליחס את משוגותי לגילי הצעיר ולחינוך הקלוקל שקבלתי בבית הוריי.”

חג שמח לכולן.

This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0

פיליה – ארגון השנאה שחודר לישראל

פורסם במקור בתאריך 2021-07-03

לפני כמה ימים, שיתפה טרפית (terf=trans exclusionary radical “feminist”, כינוי ל”פמיניסטיות” טרנספוביות) ישראלית ידועה בקבוצת פייסבוק שהיא מנהלת הזמנה לכנס וירטואלי של ארגון בריטי בשם FiLiA, בנושא עבודת מין. לארגון, שמסתבר שאותה טרפית לא רק תומכת בו אלא נמצאת בסגל שלו, יש אג'נדה מאוד ברורה בנוגע לעבודת מין, שמתיישבת יפה עם הניסיון שיש לאותה טרפית בלהסגביר לעובדות מין על החוויה שלהן. לו הפרשה הייתה מסתכמת בכך, לא הייתי כותבת על זה פוסט: ארגונים שמדברים מעל הראש של עובדות מין יש כבר בארץ בשפע. אבל מסתבר שFiLiA הן לא סתם אוסף של טרפיות, אלא ארגון שנאה של ממש.

בFiLiA יש את הדברים הרגילים שמקבלים מארגונים טרפיים, כמו תמיכה ברולינג, אובססיה עם משרוקית הכלבים “adult human female”, ואפילו אירוח של מאיה פורסטטר ככותבת בבלוג שלהם. בנוסף, הן דוגלות בהפרדה של תאי שירותים על בסיס מין כפי שהן רואות אותו, כלומר על בסיס איברי המין שהיו לך בלידה. למעשה, “דוגלות” זו מילה מעט חלשה – הארגון כמעט ואובססיבי עם הנושא, והן כתבו עליו יותר פעמים באתר שלהן מאשר כמעט כל נושא אחר. “הפרדה על בסיס מין של תאי שירותים” הוא נושא הרבה פחות תמים משהוא נשמע, והוא משמש לרוב כדי לסלק טרנסיםות מהמרחב הציבורי. אחרי הכל, הן לא הולכות לתת למרים משקולות טרנסג'נדר מנופח ומזוקן להיכנס לשירותי נשים כמו שהן טוענות שצריך להיות, ועם כמה שטרפיות היו רוצות, אין להן “גלאי פין” שמאפשר להן לזהות האם האישה הכי נשית שהן רואות היא בעצם טרנסית, ולכן יוצא שהן הרבה פעמים מטרידות ואפילו תוקפות פיזית נשים סיסג'נדריות (=שאינן טרנסיות) שנראות גבריות יותר, כדוגמת לסביות בוצ'ות או סתם נשים בגיל העמידה. זו לא הגזמה, אגב. יש מקרים מתועדים של טרפיות תוקפות פיזית אישה סיסג'נדרית בחשד שהיא טרנסית שמנסה “להסתנן” לשירותי נשים. טרפיות, במיוחד אלו שדוגלות בהפרדה של מי זוכה להשתין איפה ויגנו עליה באובססיביות, למעשה מהוות איום גדול יותר לנשים סיס מאשר נשים טרנסיות.

לצערי, סוגיית השירותים היא הפעוטה שבדברים המטרידים בארגון הזה. חברים טובים ותומכים של FiLiA הם הארגון LGB Alliance (כן, הT חסר בכוונה), ארגון שנאה נוסף שבשנה שעברה נחשף בPinkNews כאחד שקשור לקבוצות הומופוביות ואפילו ניאו-נאציות בבריטניה. בFiLiA עצמם הוציאו הכחשה קצרה לכך שהן בקשר עם או תומכות בLGB Alliance, זאת על אף שמספר פעילות ומתנדבות בארגון, כולל הטרפית הישראלית שצוינה למעלה, מביעות תמיכה מפורשת בארגון ומשתפות תכנים שלהם באופן קבוע. בנוסף, במאמר משנת 2020 (שנקרא “שונה, לא טרנס”), טען הארגון כי גברים טרנסים א-בינאריים אוטיסטים הם בעצם בנות מבולבלות שלא מבינות מספיק מהחיים שלהן כדי לדעת שהן בעצם בנות. המאמר קצר מאוד, רק חמש פסקאות, ובכל זאת הוא מצליח לשלול את האוטונומיה של טרנסים עם אוטיזם, וקובע כי יש להתעקש איתם על המגדר שיוחס להם בלידתם, פרקטיקה שאם הייתה נעשית על ידי פסיכולוג הייתה נופלת תחת ההגדרה של טיפולי המרה. בניגוד לאמירות מחרידות אחרות שלהם, אותן הארגון ניסה להכחיש בפני המועצה של פורטסמית' כשהוגשה בעניינם תלונה, על המאמר הזה לא הובע משהו שיכול אפילו להשתמע כמו חרטה.

אבל אולי הדבר שהכי מדאיג אותי בכך שאותה טרפית ישראלית מזמינה את הקהל שלה לכנס של FiLiA, היא שהכנסים האלו מלאים בשקרים ודיסאינפורמציה. הדוגמא הכי בולטת היא כנס של הארגון מ2019 שעסק, אלא מה, בטרנסים. ספציפית, הכנס עסק ב”דה טרנזישן”, תופעה נדירה אך קיימת שבה אנשים מתחרטים על תהליכים, בעיקר רפואיים, להתאמה מגדרית. בכנס השתתפה הטרפית הישראלית שעכשיו משתפת את הכנס הבא שלהם, הגיעה הת'ר ברוקסנל-אוונס, סופרת שמנסה להוכיח בעזרת “לוגיקה” שטרנסים לא קיימים ושזכויות טרנסים דורשות בהכרח שלילה של זכויות נשים, והכותרת של הפודקסט שסיכם את הכנס היא “המצאת הילד הטרנסי”. כן, באמת.

כאורחת הכבוד הוזמנה צ'רלי אוונס, מקימת הארגון “Detransition Advocacy Network”, ארגון טרנספובי שטוען כי יש לשלול מטרנסים את האפשרות לטיפולים רפואיים, כי הם יתחרטו על זה. הארגון תרם, בין היתר, להחלטה של בית הדין הגבוה לצדק של אנגליה וווילס לפיה לטרנסים צעירים אין אוטונומיה גופנית ולכן הם לא יכולים להסכים לבלוקרים, טיפול רפואי הפיך שניתן גם לילדים סיס. DAN מתכחשים לעובדות האמפיריות לפיהן חרטה על הליך להתאמה מגדרית היא נדירה מאוד (כפחות מאחוז), שהרוב המוחלט של אלו שמתחרטים עושים זאת בגלל שההתאמה המגדרית גרמה להם לחוות יותר טרנספוביה ולא בגלל שהם לא מסכימים עם ההליך, ושרוב השאר הם למעשה א-בינאריים שלא נחשפו למידע מספיק על זהויות שאינן גבר/אישה טרנס ושלכן יש לחנך יותר על טרנסים, לא פחות. הארגון טוען שבידיו עדויות ללא פחות ממאות טרנסג'נדרים שעברו תהליך להתאמה מגדרית בשל לחץ חברתי או סיבות דומות ושעתה מתחרטים חרטה מרה ושלכן יש להקשיח את התנאים לכל התאמה מגדרית באשר היא. אך מה מתברר? כל אותן מאות עדויות לכאורה היו לא פחות מהונאה. פעילים שלו לא הצליחו לספק את אותן מאות עדויות, דבר שלא מאוד מפתיע בהתחשב בכך שהוא סותר את הנתונים הרשמיים של ארגון הבריאות הלאומי של בריטניה. מספר א.נשים שהיו פעילות של הארגון החלו להרחיק את עצמן ממנו, כולל קירה בל המפורסמת מהתביעה שהוזכרה קודם, מקימת הארגון עצמה פרשה ממנו ואחר כך מטוויטר, ולמעשה, כפי שנראה, הארגון די חדל מלהתקיים. FiLiA לא רק שלא דרשו הוכחות מארגון האחות שלהם, אלא ארגנו כנס שלם על בסיס הונאה לגיוס תרומות. ככה זה כשהטרנספוביה חשובה יותר מאשר העובדות.

עריכה: מסתבר שהם גם אנטישמיים. FiLiA ארגנו את אירוע ההשקה של הספר “Trans: when gender ideology meets reality” של הלן ג׳ויס, ספר שטוען ש”האג׳נדה הטרנסית” (על משקל “האג׳נדה ההומוסקסואלית”) היא בעצם מזימה של מיליארדרים יהודים שבראשם ג׳ורג׳ סורוס. הלוואי שהייתי מגזימה.

לסיכום: FiLiA הוא ארגון מסוכן שמתחזה לארגון פמיניסטי. לא פלא שארגונים פמיניסטיים שונים בבריטניה הגדירו אותם כארגון שנאה וניסו לבקש מהרשויות שלא לתת להם מקומות ציבוריים כבמה. הכניסה שלו לישראל בדמות האדמינית הטרפית והזמנות לכנסים וירטואליים הם בגדר ניסיון לקדם את האג'נדה הטרפית גם בארץ, בתקופה שיכולה להיות נקודת מפנה בהיסטוריה של זכויות טרנסים בישראל.

אל תתנו לשקרים להעמיד פני אמת. אל תתנו לשנאה לנצח. אל תתנו לארגון שדורש בתוקף שלילה של זכויות טרנסים אחת אחת בתקופה שבה פשעי שנאה טרנספוביים נמצאים בעלייה להפיץ את המסרים שלו.

בחורבן הפטריארכיה ננוחם.

This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0

ספורט הנשים לא מת היום

פורסם במקור בתאריך 2021-08-02

ספורט הנשים לא מת היום, להפתעת אף אחד פרט לטרנספובים.

האולימפיאדה המתרחשת כעת הייתה אולימפיאדה מוצלחת למדי לספורט הנשים בעולם. רק ב24 השעות האחרונות נשבר שיא אולימפי בריצת 100 מטר ושיא עולמי בקפיצה משולשת. האולימפיאדה הזו כללה גם לא מעט חידושים, כדוגמת קבוצות מעורבות מגדרית, וכן הכנסה של ענפי ספורט שלא נמצאים בדרך כלל באולימפיאדה, כדוגמת קראטה ובייסבול. דבר אחד שלא השתנה באולימפיאדה הזו, ולמעשה לא השתנה כלל מאז 2004, הוא העובדה שלטרנסים שמורה הזכות להשתתף גם באולימפיאדה בדומה לסיסג׳נדרים, אם כי בהתחשב בכמה שהנושא מדובר ושנוי במחלוקת, ניתן היה לחשוב שמדובר בשינוי חדש. הטריגר לסערה הזו? לורל האברד.

לורל האברד היא מרימת משקולות ניו-זילנדית. האברד ללא ספק טובה במה שהיא עושה, אבל יש גם טובות ממנה, והיא כרגע מדורגת במקום השביעי בעולם בקטגוריית המשקל הגבוהה ביותר. היא מתחרה בהרמת משקולות מאז 1998, אבל השנה הייתה הפעם הראשונה שהיא עברה את הרף האולימפי. אה, והיא טרנסג׳נדרית.

האברד היא לא האדם הטרנס הראשון להשתתף באולימפיאדה, שכן שני מועמדים א-בינאריים (קוין ואלנה סמית׳) הקדימו אותה בכמה ימים בלבד, אבל מאחר שתנועות טרנספוביות נוטות להתייחס לא-בינאריים כ”נשים מבולבלות”, הם לא זכו להרבה יחס מיוחד. האברד, לעומת זאת, ספגה המון אש. דיון עמוס שקרים ופסאודו-מדע על טרנסיות בספורט נשים התפרץ, כשהיא במרכזו. שלל אנשים שלא באמת אכפת להם מספורט נשים התחילו לדבר על הוגנות, ועל איך להאברד, על אף שהיא מדורגת רק במקום השביעי בעולם, יש יתרון אינהרנטי על כל מתחרה אחרת באופן ש, לטענתם, מוחק לחלוטין כל שמץ של תחרותיות. שמרניות שמעמידות פנים שהן פמיניסטיות החלו להשמיע שלל תלונות, ולהספיד את ספורט הנשים שמת בידיו של “הלובי הטרנסי”, הוא ארגון הצללים שהן טוענות בקונספירטיביות שפועל למחוק את הנשים הסיסג׳נדריות מעל הפלנטה (או משהו בסגנון).

אז, באיזו מדליה זכתה לורל האברד העל-אנושית? ארד? כסף?? זהב??? התשובה היא: באף מדליה. האברד קיבלה שלוש פסילות בסבב ההנפה, ונפסלה מהתחרות תוך פחות מרבע שעה לאחר שעלתה לבמה (והיא למעשה היחידה בקטגוריית המשקל שלה שנפסלה). והאמת, גם אם ההנפה השנייה שלה, שבהתחלה נראתה שעברה עד שנפסלה על ידי שניים מתוך שלושה שופטים, הייתה נחשבת, האברד הייתה ממקמת את עצמה במקום החמישי לכל היותר. ובסופו של דבר, קשה להאשים אותה. קשה להיות המטרה של קמפיין שנאה במשך חודשים, ואז לתפקד במיטבך כשכל המצלמות עלייך.

דבר אחד כן מחמם את הלב לדעת: האברד יצאה מהפסילה השלישית עם חיוך, ובעודה יורדת מהבמה, יודעת שכאן הסתיימו (מילולית) 15 דקות התהילה שלה בטוקיו, היה אפשר לשמוע אותה אומרת, “תודה”. האברד אמנם לא זכתה לקחת הביתה מדליה או אפילו למקום בטבלה, אבל היא כן זכתה להיות האישה הטרנסית הראשונה שמתחרה באולימפיאדה במגדרה שלה, ונראה שעבורה זה מספיק.

This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0

שובו של FiLiA וניצחונות קטנים.

פורסם במקור בתאריך 2021-10-17

ברגעים אלו מתרחש בפורטסמית׳ הכנס ה”“”“פמיניסטי”“”” הגדול של השנה של ארגון פיליה. שלא יהיה ספק – לא הארגון ולא הכנס פמיניסטיים –אחרי הכל קצת קשה להיות פמיניסטית כשאת תומכת בשלילת אוטונומיה גופנית של אוטיסטיות, מקדמת שלילת טיפול רפואי מטרנסים, טוענת שביסקסואליות נגרמת כתוצאה מחמדנות מינית או גורסת שכל מהותן של הנשים היא להיות אמהות; אבל בכל זאת דוברות שמאמינות בכל הדברים הללו ועוד דברים מזעזעים רבים אחרים הוזמנו לדבר.

בין הדוברות באותו הכנס נוכחת הארכיטרפית הישראלית, ראש קבוצת ג׳נדר קריטיקל ישראל. אני לא חשה יותר מדי צורך לציין את שמה, בעיקר בגלל שאותה כאילו-פמיניסטית מאוד אוהבת לתבוע אנשים תביעות השתקה (אתם יודעים, כמו שובניסטים), אבל מי שרוצים יוכלו לגלות מי היא בלי יותר מדי מאמץ. אותה טרנספובית החלה לפני כמה חודשים להזמין נשים בארץ לכנס, ובתגובה אני כתבתי טקסט שחושף את מה שהיא ניסתה להסתיר – שמדובר בארגון שנאה אנטי-פמיניסטי. ונראה שאולי המאמץ צלח, כי אותה טרפית חדלה מלפרסם את הכנס.

לפני כמה ימים הארכיטרפית פרסמה את הפוסט המצולם, ואני קלטתי כמה כוח יש לנו. תבינו, נגד הכנס התארגנה הפגנה. הפגנה טרנסית. אנשים מכל רחבי בריטניה באו להזכיר לטרפיות את מה שהן מנסות לשכוח: אתן לא פמיניסטיות. השותפים שלכן במלחמה נגד זכויות אדם הם אותם שמרנים שמנסים להפוך אתכן לחפץ בית ולמכונת ילדים. אבל לא על ההפגנה הזו כתבה הטרפית, אלא על קבוצת נשים שלכאורה מפגינות כנגד מגבלות הקורונה שבמסגרתן הכנס פועל. האם ההפגנה הזו קיימת? אין לי מושג. הצלחתי למצוא בדיוק 0 תיעוד מעבר לפוסט של הארכיטרפית על הפגנה כזו. ההפגנה הטרנסית, לעומת זאת, עשתה הרבה הד ורעש, ואפילו הטרפיות של פיליה דיברו עליה.

אז למה בבריטניה הטרפיות מדברות על ההפגנה הטרנסית ומשתמשות בה כהוכחה לכך שטרנסיות הן לא עדינות ונשיות ולפיכך זה בסדר לשלול מהן זכויות, ואילו בארץ הארכיטרפית צריכה להתמקד ב- (ואולי אפילו להמציא? מי יודעת) סיפור על מכחישות קורונה? אם תשאלו אותי, זו כנראה אותה הסיבה שאותה ארכיטרפית, חברה בארגון פיליה ודוברת בכנס, לא ציינה את השם של הכנס או של הארגון בפוסט שלה – כי היא קולטת כמה כוח יש לנו. היא קולטת שהפמיניזם הישראלי מבין את מה שהפמיניזם הבריטי לא: טרנספוביה היא אנטי-פמיניסטית. טרנספוביה היא שמרנות. טרנספוביה היא תחנה ברכבת שהולכת רק לכיוון אחד – שלילת חירותן וזכויותיהן של נשים.

והאמת? אותי זה משמח. הטרפית הראשית של ישראל קולטת שהיא מפסידה. שכל עוד פמיניסטיות כמותנו, פמיניסטיות אמיתיות שנלחמות למען כל הנשים באשר הן, תמשכנה להילחם – הטרפיזם שכה הצליח בבריטניה כאן ייכשל. ואם היא חושבת את זה, אני לא יכולה שלא להסכים.

מהפכה מגדרית עכשיו – בחורבן הפטריארכיה ננוחם.

This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0

כשהח״כים מבינים שהחוק רע ופוגע, אבל לא שצריך לבטל אותו

פורסם במקור בתאריך 2021-10-20

היום בשאילתה מעל בימת הכנסת הפנתה חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן שאלה לשר הרווחה מאיר כהן, על חוק הפלות הלקוח. בין היתר דיברה דיסטל-אטבריאן על ההשלכות של החוק: על העובדה שהוא השליך עובדי ועובדות מין רבות עמוק יותר לתוך מעגל העוני. על העובדה שלמעלה ממחצית הטרנסיםות בעבודת מין העידו שבלעדיה לא יהיה להם כסף לאוכל. על העובדה שהמענקים השיקומיים של משרד הרווחה, שמסתכמים, לו כולם היו מיושמים במלואם (והם לא) לכדי 180₪ בחודש הם לא מספיקים, לא קרובים אפילו. על העובדה שבגלל החוק הרבה עובדות ועובדי מין נאלצו לרדת למחתרת, מה שהופך את האיתור שלהם על ידי משרד הרווחה ואפילו יותר קשה. והשר כהן הסכים.

מאיר, גלית, יש לי כמה תזכורות עבורכם:

הבעיה היא לא בהתנהלות של משרד הרווחה, או בתקציב, או בהתנהלות המשטרה, או בארגונים התומכים, או במודעות לשירותים, או באכיפה, או במגפה המשתוללת. הבעיה היא בחוק. החוק הזה, חוק שמערב את אותה משטרה שמרגישה בנוח לעשות דוקסינג לעובדות מין עמוק בתוך החיים שלהן, חוק שלוקח את הפרנסה מאנשים שאמרו ישירות למשרדי הממשלה שזו הדרך היחידה שלהם להשיג אוכל, חוק שכופה על אותן עובדות מין לרדת למחתרת ולהתערבב עם האנשים הכי אלימים בחברה, חוק ששולל מהם את מעט הכוח שהיה להם בעבודה, בין אם בהתמקחות או בעבודה בקבוצות, חוק שהוכח כבר מחוץ לישראל כלא אפקטיבי, אבל ככזה שמעלה אלימות משטרתית ולא-משטרתית כלפי עובדות מין, חוק שהתנגדו לו כל הארגונים שאשכרה מייצגים או משוחחים עם עובדות מין, מארגמן – ארגון נשים עובדות ועד מעברים לקשת הטרנסית, ושתמכו בו ארגונים שהאינטרסים שלהם מעוצבים לא על ידי האוכלוסיות עליהן הם משפיעים אלא על ידי התומכים האוונגליסטיים שלהם, חוק שלמודל עליו הוא מבוסס מתנגדים כל הארגונים הגדולים מחו״ל, מAmnesty International ועד Global Alliance Against Traffic in Women (GAATW) — הוא חוק רע מהיסוד. הוא שגורם לכל הבעיות, ולא שום דבר אחר.
אתם ידעתם מראש שזה הולך לקרות. בעת ההצבעה השנייה-שלישית על החוק הפגינו נגדו עשרות רבות של עובדי ועובדות מין מחוץ למשכן הכנסת. מחוץ, משום שלהיכנס להשמיע את קולם במשכן לא נתנו להן. גם בדיונים הרבים שהיו בוועדות אחרי קבלת החוק הושמעו אזהרות, בין אם בצורה של נייר עמדה שעליו חתומים ארגונים רבים המייצגים את הנפגעיםות מהחוק שהזהירו מהסכנות הרבות, או בצורה של לינור אברג׳יל שאומרת ישירות, “החוק הזה הוא גזר דין מוות”.
יש לכם יד בדבר. לך, חברת הכנסת דיסטל-אטבריאן יש יד משום שסיעתך, הליכוד, הצביעה בעד החוק והגנה עליו בכל הדיונים המדוברים בוועדות הכנסת, ומשום שלא התנגדת ואף תמכת בחוק בשלל ההזדמנויות שהיו לך, כולל בשאילתה שהגשת לשר לביטחון פנים ביולי האחרון. לך, השר כהן, יש יד שבעתיים, משום שלא די בכך שסיעתך הציעה את החוק, וניהלה את ישיבת הוועדה בה אברג׳יל השמיעה את אזהרותיה, אלא אתה עצמך ישבת במליאה כשבחוץ עובדי ועובדות מין צעקו למען רווחתן, והצבעת בעד.
הפתרון הוא לא לפתח את מענקי השיקום ולא שמשרד הרווחה יסתובב ויחלק כרטיסי ביקור (כפי שדי רמז היום שר הרווחה), אלא לבטל את החוק. על מנת להצדיק את סל השיקום המבורך, לא צריך חוק ששומט את הרצפה מתחת לרגילהן של עובדות ועובדי המין. החוק הזה לא רק גורם ל”דור מדבר”, אלא אקטיבית מזיק, ויש לבטלו בהקדם האפשרי. המענקים והסלים, מבורכים כשהם, לא מסוגלים לפתור את הבעיה והנזק היסודיים שבחוק.

אני שמחה לראות שלאט לאט בכנסת מצטברת ההבנה שהחוק מזיק ומסוכן. צר לי לראות שההבנה הזו לא הגיעה לכדי רצון לבטל את החוק. אבל עד שהחוק יבוטל, אני אמשיך להלחם נגדו.

בחורבן הפטריארכיה ננוחם.

This work is licensed under CC BY-NC-SA 4.0