Creme de la tooot

Reader

Read the latest posts from Creme de la tooot.

from עומדים ביחד نقف معًا

לא שותקים על המלחמה – نتظاهر ضد العدوان والحرب

כרזה על רקע בנין בוער בעזה עם טקסט בעברית וערבית: לא שותקים על המלחמה. צעדות במוצ"ש 13.5|ת"א 18:30 מהבימה לקפלן|חיפה 18:30, מהאודיטוריום למרכז חורב.|נתניה 19:00 שד' בן גוריון|רחובות 18:30 מדרחוב סטימצקי|כפר סבא 19:00 מויצמן/כיכר השוק|תתקיים למרות ביטול ההפגנה בקפלן לאור המצב הבטחוני ובהמשך להודעות לגבי הפגנות המחאה הכלליות מחר, שימו לב לעדכונים בהפגנות נגד הכיבוש ונגד המלחמה:

✊🏼 תל אביב: הצעדה נגד המלחמה תתקיים כמתוכנן. 18:30 מהבימה לקפלן. לאחר מכן הגוש נגד הכיבוש יפגין מול הקריה. ✊🏼 באר שבע – בהוראת המשטרה, ההפגנה מבוטלת ✊🏼 חיפה 18:30 מהאודיטוריום למרכז חורב ✊🏼 נתניה 19:00 שדרות בן גוריון ✊🏼 רחובות 18:30 מדרחוב סטימצקי ✊🏼 כפר סבא 19:00 צעדה מוייצמן חצר השוק >> קניון ערים משמאל לבמה (ליד הגינה)

שאר המוקדים של הגוש נגד הכיבוש – כמתוכנן:

▪️ הרצליה רחבת העירייה, ליד גלידה גולדה ▪️ כרכור צומת כרכור ▪️ הוד השרון רחבת הספריה העירונית, רחוב השחר ▪️ כרמיאל בכניסה לעיר, על רחבת הדשא בין התחנה המרכזית והצומת ▪️ צומת הגומא בצד הדרום-מזרחי של הצומת ▪️ צומת צמח במרכז מעגל התנועה ▪️ צומת כברי

עקבו אחר שינויים בהתאם להוראת פיקוד העורף

 
Read more...

from משולחנו של צְבִי הנינג'ה

שליטה ישראלית בעזה ≠ דמוקרטיה

בצד ימין: אינפוגרפיה עם מפה של רצועת עזה - בצד שמאל: הטקסט שמופיע בפוסט

ימים בודדים לתוך המתקפה הנוכחית על הרצועה, המכונה בישראל “מבצע מגן וחץ”, ובעזה עשרות הרוגים ובהם ילדים, נשים וקשישים. מאות דירות ניזוקו, חלקן כבר אינן ראויות למגורים, וקיים חשש לפגיעה בתשתיות אזרחיות נוספות. עוד לא הושלמו מאמצי השיקום מהמלחמות הקודמות, והנה שוב עוד גל של הפצצות שמותירות אחריהן מתים, הרס וחורבן.

עם פתיחת המתקפה, סגרה ישראל את המעברים ארז וכרם שלום המהווים, בעקבות עשורים של שליטה ישראלית, עורק חיים חיוני של 2.2 מיליון פלפטינים תושבי הרצועה. סגירת המעברים מונעת מעבר של חולים הזקוקים לטיפול רפואי ושל נוספים שצריכים לנוע לצרכים הומניטריים, וחוסמת מעבר של סחורות חיוניות, כולל של דלקים לתחנת הכוח.

מה הוביל למצב הנוכחי?

מאז בוצעה תוכנית ההתנתקות ב-2005, ישראלים רבים מניחים שבכך ניקתה ישראל את ידיה מרצועת עזה ואין לה עוד אחריות לנעשה שם. ההפך הוא הנכון. למעשה, ישראל ממשיכה לשלוט באינספור היבטים של חיי היומיום בעזה: היא מונעת גישה ימית ואווירית לעזה ושולטת על מעבריה היבשתיים, פרט למעבר רפיח ושער סלאח א-דין שבשליטת מצרים; ישראל היא שמחליטה מי רשאי לצאת את גבולות הרצועה; ישראל מגבילה כניסת סחורות לעזה דרך מעבר כרם שלום, ומחליטה מה מתוצרת עזה יוכל לצאת את מעבריה לשווקים חיצוניים, כמה ממנה, ומתי. זו לא התנתקות – זו שליטה מרחוק.

איך המתקפה על עזה קשורה למאבק למען דמוקרטיה בישראל?

בליץ החקיקה העכשווי, כהמשך של הסxכמים הקואליציוניים שנחתמו להקמת הממשלה, מעיד על כוונה ברורה מצידה: העמקת משטר העליונות היהודית, האצת סיפוח בגדה המערבית והחרפת בידודה של רצועת עזה. כל זאת תוך צמצום נוסף של האפשרויות המעטות ממילא להגנה על זכויות של קבוצות מיעוט בישראל, ביניהם פלסטינים אזרחי המדינה, ושל 5.4 מיליון פלסטינים ופלסטיניות שחיים תחת כיבושה בעזה ובגדה המערבית. עשורים של כיבוש, נישול ודיכוי, ובתוכם 16 שנים של סגר חונק ובלתי חוקי על רצועת עזה, הוכיחו מעבר לכל ספק כי ישראל מתנערת מחובותיה כלפי פלסטינים.ות ומסרבת להכיר באחריותה להגן על זכויותיהם הבסיסיות.

אין ולא תהיה פה דמוקרטיה בלי זכויות אדם לכולם.ן

המאבק למען דמוקרטיה בישראל חייב לכלול את הסרת הסגר מעל עזה וסיום הכיבוש והאפרטהייד.

 
Read more...

from עומדים ביחד نقف معًا

דורשים מדרכה בדרך לקמפוס הר הצופים! تعبيد رصيف حرم جبل المشارف!

כביש ללא מדרכות, ללא שוליים, בשני צדדיו גדרות מתכת, ועליו מכונית שנוסעת לכיוון המצלמה.

🚶🏻‍♀️🚶🏾‍♂️🚲🚍🚘

דרך מרטין בובר, שמחברת בין הר הזיתים לקמפוס הר הצופים, היא חלק ממסלול ההליכה של סטודנטים וסטודנטיות רבים לאוניברסיטה. זהו כביש מסוכן, שמוקף בגדר משני צדדיו. המדרכה שלו צרה מאוד ולא מרוצפת, ולא מאפשרת לברוח מהתנועה. אנחנו דורשים להרחיב ולרצף את המדרכה, לטובת הסטודנטים מאזור הר הזיתים ולטובת כל הולכי הרגל.

طريق مارتين بوبر الذي يوصل بين جبل الزيتون والجامعة هو طريق يمر به العديد من الطلاب والطالبات يوميًا. وهو طريق خطر، يحيطه جدار من الطرفين ورصيفه صغير جدًا وغير مرصوف، ولا يسمح بالهروب من المركبات المارة. نطالب بتوسيع الرصيف و ورصفه لصالح الطلاب من منطقة جبل الزيتون ومن أجل جميع المشاة.

انضموا إلى النضال! הצטרפו למאבק! https://www.standing-together.org/petitions/safebuber

 
Read more...

from hadtoask

דקה לצפירה

דקה לצפירה, אני מדליקה נר זיכרון, מניחה על אדן החלון, ומביטה בו. תכף יתחילו הצופרים לייבב, ואני אשקע במחשבות נוגות עליך. צלצול פעמון. בלי לחשוב, בלי לבדוק בעינית אני פותחת את הדלת. שני גברים צעירים בלבוש חרדי עומדים מולי. אחד מהם, הגבוה מבין השניים אוחז בין אצבעותיו הארוכות חוברות ותקליטורים. לרגע אני שוכחת מהשעה, מנר הזיכרון. מנסה להבין אם הם רוצים תרומה או מוכרים משהו. ואז הצפירה מתחילה. חודרת לתוך השקט שמשתרר במסדרון. אני מתמתחת לדום, מרכינה מבט. לא עוצמת עיניים. אף פעם אני לא עוצמת עיניים. זה לא עוצר את הדמעות במילא. אני רואה את הרגליים שלהם ספק מתופפות במקום, ספק עומדות. מרגישה את אי הנוחות שלהם באוויר. לא יכולה להתרכז בצפירה, למרות שהיא עוטפת אותי ביללתה. המחשבות מתחלפות לי בקצב אדיר – ממך אל שני הצעירים האלה בדלת ביתי, שניכר על פי רגליהם שהם חשים לא בנוח. אני חושבת לעצמי כמה בעצם מגיע להם שהם חשים שלא בנוח, מה הם עושים פה בכלל ודווקא עכשיו, מכל השעות שבעולם, מכל הימים, דווקא עכשיו? הכעס מציף אותי. אני מכינה צרור שאלות כעוס ונוזפני במיוחד לרגע שבו הצפירה תגמר. ואז מגיעות הדמעות. תמיד הם מגיעות באמצע הצפירה בערך. 30 שניות של הרעש הפולשני הזה, והעיניים שלי, כמו על פי רפלקס דומעות. זה מטשטש את הרגליים הלא יציבות שלהם, מטשטש את הכעס שלי. עכשיו אני כועסת עליך שהלכת. אני מעפעפת ביני לבין עצמי, כשראשי מורכן. לא רוצה שיראו אותי דומעת. הכעס עליך מתחלף שוב בכעס עליהם. אבל הוא שונה, מרוכך יותר, כאילו רגוע יותר. הצפירה נחלשת. מסתיימת. בטלוויזיה מתחיל דן כנר את הטקס. אני מרימה מבט אליהם, ושואלת: “עכשיו?” והנמוך ממלמל: “הרבי אמר חייבים להיות בשמחה תמיד...” המילים נעצרות באוויר, בינו לבין העינים שלי ששאריות הדמעות תלויות בהם. אני מביטה בו כמעט בחוסר אמון לשמע המילים שאומר, ופתאום צחוק אדיר פורץ מתוכי. צחוק כועס, מקל, פנימי, עמוק וקולני. הם מביטים בי, בתהייה גמורה. חוסר הנוחות שלהם בשל הצפירה מלפני כמה שניות התחלף בחוסר נוחות אל מול הצחוק שאני לא מצליחה לעצור. הנמוך מביט בגבוה, כאילו מסמן לו 'תעשה משהו'. הגבוה מביט בו, מביט בי, מביט בחוברות ובתקליטורים שהוא אוחז בכל כוחו, ופונה לעבר המדרגות. השני, ללא אומר, צועד אחריו. אני מביטה אחריהם בלכתם, מהירים-מהירים במדרגות, שומעת את פסיעותיהם מטה-מטה עד לקומת הכניסה, ואת טריקת הדלת כשהם יוצאים מהבניין. כעת אני מצליחה להפסיק לצחוק. נכנסת הביתה חזרה, וסוגרת את הדלת מאחורי. בטלוויזיה אב שכול מקריא קדיש. אני מביטה בנר שהדלקתי, וחושבת עליך.

ובין הדמעות מחייכת קלות וחושבת שהיית צוחק מכל הלב אם היית כאן.

אפריל 2009.

 
Read more...

from הארכיון של טליה

פורסם במקור בתאריך 2018-07-04

היום אני אבקר לשם שינוי לא ח”כים מהקואליציה, אלא מהאופוזיציה דווקא. ביום רביעי ה6.6.18 התקיימה בכנסת הצבעה על הצעת חוק ברית הזוגיות לבני ובנות אותו המין, התשע”ה-2015, חוק חשוב לזכויות הקהילה הגאה בישראל וצעד חשוב לכיוון נישואים אזרחיים בישראל. ההצעה, כידוע, לא עברה והוסרה מסדר היום. עכשיו, אפשר יהיה לבקר את הקואליציה, ואז יתחילו הדיונים השגרתיים על הסכמים קואליציוניים וכו'. אפשר גם לבקר את חברי הרשימה המשותפת, שנעדרו ברובם מן ההצבעה והפחיתו משמעותית את כוחה של האופוזיציה בה, אבל אז יתחילו דיונים על כך שרוב חברי הרשימה לא תומכים בנישואים חד מיניים. אז היום אני אדבר במקום על צביעות. כשפורסמו רשימות המצביעים, ניסיתי לברר מה הייתה סיבת ההיעדרות של כל חברי הכנסת באופוזיציה שהצהירו על תמיכתם בנישואים חד מיניים. רובם לא היו בארץ בזמן ההצבעה, בין אם מסיבות מוצדקות או לא, ולכן לא היה להם סיכוי להגיע אליה. (ח”כ סבטלובה, למשל, הייתה במשלחת לפינלנד). אך עבור שתי חברות כנסת, פנינה תמנו- שטה ואורלי לוי-אבקסיס לא הצלחתי למצוא סיבה בחדשות או ברשתות החברתיות, ולכן פניתי אליהן (מצורפת השיחות בפייסבוק הרשמי של שתיהן). זמן מה לאחר מכן ראיתי שבשני הדפים נקראה ההודעה, אך לא נתקבלה תשובה, ולכן שלחתי הודעת “תזכורת”. גם עליה לא קיבלתי תשובה. לאחר מכן שלחתי לכל אחת מחברות הכנסת אי-מייל מפורט עם מעשי וכוונותיי, בניסיון אחרון לקבל מהן תשובה (מצורפים אף הם). הזמן המקובל להמתין לתגובה בנוגע לידיעה הוא 24 שעות. אני, בגלל עיסוקיי וקצת בגלל רצון נדיב, נתתי להן 24 ימים להגיב. התוצאה? מלשכת חה”כ לוי-אבקסיס קיבלתי תגובה צולעת שמסבירה שהיא לא נכחה בכנסת ביום ההצבעה החשובה, ללא הסבר מדוע או מדוע לא יכלה להגיע אל הכנסת להצבעה עצמה. מלשכת חה”כ תמנו-שטה לא קיבלתי אף תשובה. האם עליי להזכיר לך, חברת הכנסת תמנו-שטה, שבמצע המפלגה שלך מוצהרת כוונה לקיים, וזה ציטוט, “תמיכה בקהילה הגאה, בזכויות שלה, בשוויון שלה בפני החוק, זה חלק ממה שמגדיר אותנו כבני אדם. כל עוד הקהילה הגאה לא זוכה לזכויות מלאות, אנו עדיין לא חיים במדינה שבה אנו רוצים לחיות. “? האם עליי להזכיר לך, חברת הכנסת לוי-אבקסיס, שהצהרת בעבר שתתמכי בנישואים חד מיניים ובזכויות הקהילה, ושהודעת שהמפלגה שאת עומדת להקים תקדם אותם גם כן? בבחירות הבאות אני כנראה כבר אהיה בגיל להצביע, ותהיו בטוחות שאת הקול שלי, לא תקבלו.

 
Read more...

from הארכיון של טליה

פורסם במקור בתאריך 2019-08-24

תגובה שכתבתי בתשובה למישהו שאמר שהטענה שהאמאזונס מייצר 20% מהחמצן שלנו שגויה, ושהנזק האמיתי בשריפות הוא מה שיקרה עם הקרקע, כי היער ישתקם אם ייתנו לו.


א. ממליצה לקרוא את התגובות של מדע גדול, בקטנה על הנושא של “היער נושם את מה שהוא פולט” תחת הפוסט שלהם על השריפות. ב. להידלדלות של האמזונס יש השפעות יותר חמורות מאשר מה שמוקם על השטח שנשרף. יערות גשם הם אמנם לא יצרני החמצן הגדולים ביותר, אבל הם כן יונקי פחמן יעילים להפליא. ובנוסף, הם מניעים כמות מגוחכת של מים אל האטמוספירה. חלק נכבד מאוד מהחקלאות בשתי האמריקות תלוי בקיומו של האמזונס. נזק משמעותי ליער יכול להוביל לרעב יחסית חמור במדינות העניות של היבשת. ג. יערות גשם הם לא כמו יערות אירופאים או צפון-אמריקאים. בעוד שהיערות שאנחנו מכירים התפתחו לצד שריפות טבעיות, אש היא דבר נדיר למדי במקומות כמו האמזונס. לכן בעוד שיערות בקנדה יכולים לחזור להוריק בתוך כמה שנים, והחיות שחיות שם יכולות לשרוד שריפות (באופן יחסי כמובן), זה לא נכון לעצים ולחיות של האמזונס. גם אם ניפטר מכל הבקר בחלק המבורא, וגם אם כל האש שיש עכשיו תיפסק, יכול להיות שייקחו מאות שנים אם לא יותר עד שנגיע למצב שהתחלנו ממנו. ד. אולי הדבר הכי מדאיג בנוגע לאקלים העולמי הוא כמה לולאות פידבק יש בו. אם האמזונס נשרף, האזור שלא נשרף עכשיו יותר יבש (כי עצים ביערות גשם מחזירים המון מים לאטמוספירה), כלומר היער עכשיו רגיש יותר לשריפות. דוגמא ללולאה נוספת היא העובדה שגם אם בני אדם יפסיקו לפלוט פחמן בזה הרגע, הטמפרטורות העולמיות ורמות הפחמן באטמוספירה ימשיכו לעלות למשך לפחות כמה עשורים אם לא יותר, וזה בגלל שעלייה בטמפרטורות מפשירה קרח, שהופכת את כדור הארץ לפחות מחזיר אור, וגם משחררת מתאן קפוא מהטונדרות, וים חם יותר קולט פחמן פחות טוב. גם בלי שדות בקר על חורבות היער, את ההשלכות של השריפה הזו אנחנו נראה, וגם הילדים שלנו, וגם הילדים של הילדים שלנו. (זה כמובן בהנחה שלא נטביע עת הנזק מהשריפה הזו בעוד המון נזק יותר חמור שנעשה).

 
Read more...

from הארכיון של טליה

פורסם במקור בתאריך 2019-09-15

אני תומכת בעבודת מין בגלל שלוש סיבות: זכות האישה על גופה, שימור של רשת מגן כלכלית, וכי לפעול נגד זה רק יעשה יותר נזק. בואי נפרק את כל הנקודות האלו.

זכות האישה על גופה – אני לא יכולה לומר למישהי בגירה מה טוב בשבילה מבלי שהיא ביקשה. אני לא מכירה כל פרט בחיים שלה, אני לא יודעת מה היא חוותה, איך היא מרגישה עם דברים כאלו ואחרים, מה היא ניסתה ומה היא הצליחה. ממש כמו שאם מישהו אומר לי שהוא טרנסג׳נדר אני אאמין לזה בלי לפקפק, כי הוא מכיר את החוויה של עצמו יותר טוב מכל אחד אחר, אם מישהי בוחרת להיות עובדת מין אני לא אפקפק בבחירה שלה, כי אני לא יודעת מה השיקולים שהובילו אותה לשם.

שימור של רשת מגן כלכלית – האם אני חושבת שכל עובדות המין עוסקות בתחום הזה כי הן נהנות מזה? ממש לא. האם אני חושבת שהרוב? גם לא. אבל זה לא משנה. ממש כמו שאדם בעבודה המשרדית הכי משעממת בעולם, מוכרת שצועקים עליה ודורשים את המנהל שלה או מנקה מבוגרת שסוחטת את הנשמה שלה על כל ספונג׳ה, לא לכל אדם עובד בחברה שלנו יש ברירה. לצערי הרב, אנחנו לא חיות באוטופיה קומוניסטית, ואנשים צריכים לעבוד או כנראה להפוך לחסרי בית. וכאן אני מתחברת לנקודה הראשונה: כשנערה טרנסית מידרדרת לעבודת מין, אני לא יודעת מכמה עבודות דחקו אותה. אני לא יודעת כמה נואשות היא צריכה את הכסף וכמה זה הפתרון היחיד מבחינתה. אבל כמו שכדי לשפר את מצבה של מנקה תשושה שעובדת קשה בשביל מעט כסף, הפתרון הוא לא לאסור עליה לנקות, אלא לדרוש עבורה תנאי עבודה ושכר טובים יותר עד שהיא תוכל לעבור למשהו יותר טוב עבורה, כך גם עם עובדות מין.

לפעול נגד זה יעשה רק יותר נזק – חוק הפללת הלקוח מתבסס על מה שנקרא המודל השוודי. אפשר לקרוא ארוכות על למה הוא מזיק בדפים כמו האמת על חוק הפללת הלקוח או עבודת מין ועבודות אחרות, אבל בקצרה: ממשלת שוודיה התגאתה כמה שנים אחרי יישום המודל שכמות עובדות המין במדינה ירדה ל50% ממה שהיא הייתה קודם. בדיקה קטנה עם גופים לאומיים ובינלאומיים חיצוניים יראו שזה ממש לא נכון, אלא פשוט מחצית מעובדות המין ירדו למחתרת, כי רק כך הן יכולות להתפרנס. והמשמעות של זה היא שהן לא יכולות להתקשר למשטרה כשהן צריכות, שהן לא יכולות להסכים על התנאים והעלות לפני שהן מגיעות לדירה של לקוח וכן הלאה. איגוד הבריאות העולמי (WHO) ואמנסטי אינטרנשיונל הם שניים מעשרות גופים בינלאומיים שאומרים בקול רם: הדרך הכי טובה לעזור לעובדות מין היא דקרימינליזציה מלאה. לא מודל שוודי ולא שום דבר אחר.

 
Read more...

from הארכיון של טליה

פורסם במקור ב2019-09-26

המדען הראשון שחזה את ההתחממות הגלובלית חי בשנות ה30. של המאה ה19. קצת פחות מחמישים שנה אחר כך התחילו להופיע הראיות הראשונות לכך שזה קורה בעולם, ושיהיו לזה השלכות רציניות.

הראיות האלו ישבו בשקט במשך בערך עשרים שנה, אבל אז הן התחילו לעלות לדיון הציבורי, וחברות הנפט דאגו. אז בשנת 1900 שלוש חברות הנפט הגדולות בעולם הזמינו מחקר שנמשך בערך עשור שיוכיח אחת ולתמיד שהנפט שהן שואבות לא מזיק לפלנטה. התוצאה הייתה בדיוק ההפך: המחקר שלהם הראה באופן חד משמעי שמה שאנחנו עושים מסוכן ועלול להיות בלתי הפיך, והמדענים התחננו בפני החברות להפיץ את המידע ולהפסיק לשאוב נפט. החברות הסתירו את המחקר. זה היה לפני מאה שנה.

במהלך העשורים מאז היו אינספור מחקרים שאמרו שיש שינוי אקלים ושהוא הולך להזיק לנו לעוד מאות שנים, אם לא אלפי. תחשבו על זה. לפני 530 שנה האימפריה הביזנטית עוד הייתה פה. לפני 4700 שנה הפירמידות נבנו. זה כמה זמן לעתיד אנחנו נרגיש את הנזק הזה.

כדי לעצור את שינוי האקלים, אנחנו חייבים להתאגד כאנושות, כל מדינות העולם, ולפעול ביחד לשינוי כלכלי וחברתי מאסיבי. אחרת, אנחנו בדרך למשבר הכי חמור שהאנושות ראתה בעשרים אלף השנים האחרונות.

 
Read more...

from הארכיון של טליה

Originally posted on 2019-12-20

Let me ask you something: How exactly does “biological sex” has any effect in real life? Because, for example, in sports, blood testosterone levels are much more influential than body shape, and interestingly, testosterone levels in an average trans woman's body are lower than in the average cisgender's.

And in medicine, even if the people in the discussion here were doctors (which, statistically speaking, I am convinced most are not), a trans woman on HRT has more of a medical resemblance to a cis woman than to a cis man. She should be tested for breast cancer. She should talk to a women's endocrinologist.

And as for the bathroom, well, once every time you enter a bathroom, you will be terrified that people will notice your “irregularity” and then, at best, yell at you that you do not belong there, and while you f***ing urinate you listen to the noises around to see if something has changed and you need to get into defensive mode, come back to me.

Really, there are only two things where assigned gender might actually matter, which are during sex and with reproduction. And the truth is, in the first case, there are many trans women that you cannot distinguish from cis women in bed, and regarding the second, there are many cis women that you cannot distinguish from trans women in their reproductive abilities.

If feminism has taught us anything it's that women are more than just a walking uterus. If you disagree with that, I think you should reconsider if you really are a feminist.

 
Read more...

from מהוק ועד בל, וישר עד אור הבוקר

בעקבות בקשת הקהל, החלטתי לכתוב פוסט מקוצר על פורייה. אני בהחלט לא הראשון לכתוב עליו, ואני מאוד מאוד ממליץ על הסרטון הבא וגם על זה, אם אתן מעדיפות תמונות על טקסט.

ההסבר שלי יהיה מעמיק הרבה פחות ברמה המתמטית, וגם קצר יותר. אני לא מתכנן להסביר לכם את כל המתמטיקה העמוקה שמאחורי טור וטרנספורם פורייה, אלא לתת לכן הבנה עמוקה של איך ולמה הטריק המשוגע הזה פועל, ולמה בעצם הוא מעניין אותנו.

פורייה: האיש

ז'אן-בטיסט ז'וזף פורייה היה מתמטיקאי ופיזיקאי שעבד (בין היתר) בצבא הצרפתי כאחד מיועציו של נפוליאון. הוא נולד ב-1768 לחייט ממעמד בינוני-נמוך, ונהיה יתום בגיל 9. באמצעות הגיוס לצבא הצליח להתקבל ללימודי מתמטיקה, והחליף את לג'נדר (אחד מגדולי המתמטיקאים הצרפתים) בתפקידו ב”אקול פוליטקניק”, בית הספר הסמי-צבאי היוקרתי ביותר להנדסה בצרפת.

רשימת התרומות המדעיות שלו מרגישה קטנה ביחס למדענים גדולים אחרים בהיסטוריה, אבל כל פסוק בה הוא מהפכני: טור וטרנספורם פורייה, מודל פורייה להולכת חום, אפקט החממה (כן, הרעיון הזה עד כדי כך ותיק!), ושיטת אנליזת היחידות, שעליה הספקתי לכתוב כבר. היום נדבר על טור וטרנספורם פורייה, אבל אני מבטיח שגם על השאר נדבר בהזדמנות.

פורייה: הטור

כדי להסביר מה פורייה עשה, אני אצטרך להסתמך על כמה עובדות שאין לי זמן או מקום לנמק כאן. אלה יכולים להיות נושאים לפוסטים עתידיים, אבל בינתיים, קחו אותן כמו שהן:

  1. הרבה בעיות פיזיקליות ניתן לנסח בעזרת סוג מסוים של משוואות שנקרא “משוואה דיפרנציאלית חלקית”. שם ארוך ומפחיד, ובצדק – אלה לרוב משוואות ארוכות ומפחידות, שקשה לפתור. לדוגמא, כדי לתאר את הצורה שבה חום מתפשט דרך חומר, יש משוואה דיפרנציאלית חלקית, שמסוגלת להראות כיצד התפלגות ראשונית של חום/קור נעה דרך החומר. זוהי “משוואת החום” שפיתח פורייה, והיא המוטיבציה לנושא הפוסט הזה.
  2. אמנם המשוואות האלה קשות, אבל פורייה שם לב למשהו מעניין: עבור התפלגות חום “גלית”, הפיתרון של המשוואה הוא מאוד קל. גלים כאלה מתוארים ע”י פונקציית סינוס או קוסינוס, שאתן אולי עוד זוכרות משיעורי מתמטיקה בתיכון.
  3. אם התפלגות החום הראשונית שלנו היא סכום של שני גלים, אפשר להפריד את הפיתרון של המשוואה לסכום שני הפתרונות: אחד לכל גל. זה עובד עבור כמה גלים שרוצים, ולכן כל מצב שמתחיל מסכום של גלים הוא מצב שמאוד קל לפתור.

בעזרת 3 העובדות האלה, פורייה ביצע מהפכה במדע, ואיפשר שיטה חדשה ועוצמתית במיוחד לפיתרון בעיות פיזיקליות. ההברקה של פורייה הייתה לשים לב שכל פונקציה ניתן לייצג כסכום של גלים. לכן, ניתן לפתור את תנועת החום עבור כל התפלגות התחלתית באמצעות פירוק של ההתפלגות לסכום של גלים, לפתור עבור כל גל, ואז לחבר מחדש את הפתרונות כדי לקבל את ההתנהגות הכוללת.

איזה מן קסם שחור זה, לפרק כל פונקציה לסכום של גלים? ובכן, קצת שיקרתי: לא כל פונקציה. לצורך הפוסט שלנו, אפשר לעשות את זה לכל הפונקציות שמוגדרות על “תחום” סופי, כלומר המוט שעליו אנחנו מודדים את הטמפרטורה חייב להיות באורך סופי. סה”כ זו הנחה סבירה, ואמנם פורמלית היא לא מספיקה, אבל היא תספיק לצרכים שלנו.

כשאנחנו מפרקים פונקציה כזו לסכום של גלים, נהוג לנסח את הפירוק בצורה הבאה: כל פונקציה מתפרקת לסכום של כל הגלים האפשריים, ולכל גל יש “עוצמה” מסויימת בפונקציה. לאוסף העוצמות של כל גל אנחנו נקרא “מקדמי פורייה” של הפונקציה, ולאסוף הגלים נקרא טור פורייה.

שימו לב ל-2 נקודות חשובות: 1.שימו לב שאפשר לחשוב על כל פונקציה מחזורית כאילו היא פונקציה על טווח סופי, כי בעצם אין משמעות לכל החזרות שלה – כולן נקבעות לפי האחת המרכזי. לכן, גם כל פונקציה מחזורית אפשר לתאר באמצעות טור פורייה. 2. “גל אפשרי” שתיארתי קודם הוא גל שחוזר על עצמו כמות שלמה של פעמים בין ההתחלה לסוף התחום שבו אנחנו עובדים. גם זה קצת לא נכון, כי זה תלוי בצורת הבעיה שאנחנו פותרים (מה שנקרא “תנאי שפה”), אבל עבור רוב המקרים אלה הגלים הרלוונטיים.

בואו נסתכל על דוגמא. נניח ואתם רוצים לפרק גל מרובע לטור פורייה. התהליך יראה משהו כמו הגיף הבא (מוזמנים ללחוץ על הלוגו בפינה הימנית התחתונה כדי להכנס לקוד המלא, עם דוגמא נוספת של גל משולש):

במקרה הזה, הפונקציה המקורית מסומנת באדום, הגלים הירוקים הדקים הם אוסף הגלים שמתאר את הפונקציה, ובכחול זה סכום הגלים. ניתן לראות שככל שמוסיפים יותר ויותר גלים לסכום, מקבלים (בכחול) צורה שדומה יותר ויותר לפונקציה האדומה המקורית. ניתן גם לראות שכל הגלים הם “גלים אפשריים” שתיארתי קודם, כלומר הם מתאפסים בקצוות הטווח שלנו, וחוזרים על עצמם מספר שלם של פעמים בתוכו.

יש אלגוריתם מתמטי מדויק לחישוב העוצמה של כל גל, ולא צריך סתם לנחש אותם. אולי בעתיד גם אכתוב עליו, אבל זו לא המטרה שלנו היום.

פורייה: הטרנספורמציה

אני חושב שמה שדיברנו עליו עד עכשיו היה קצת באוויר, עם מוטות מתכת וטמפרטורה מוזרה. כדי לחבר את הנושא קצת למציאות, בואו נדבר על משהו שכולכם מכירים: מוזיקה!

אחרי שפורייה פיתח את שיטת הקירוב שקרויה על שמו, הוא פיתח הרחבה שלה, שנקראת “טרנספורם פורייה”, שהיא כלי מרכזי בתעשיית המוזיקה היום, וגם, כמובן, בפיזיקה המודרנית.

זוכרים שקודם אמרתי שאפשר לקרב רק פונקציות על טווח סופי בעזרת טור פורייה? ובכן, טרנספורם פורייה הוא ההרחבה של השיטה הזו עבור פונקציות באורך אינסופי. כדי להציג פונקציה כזו כסכום של גלים, אנחנו צריכים יותר גלים. הרבה יותר גלים. למעשה, גם אם קודם היינו צריכים אינסוף גלים, הפעם אנחנו צריכים יותר אינסוף.

במקום אוסף בדיד של גלים, אנחנו לוקחים רצף של גלים. לכל גל יש תדירות משלו, ואנחנו לוקחים גלים עם כל התדירויות האפשריות, כלומר כל המספרים הממשיים. בהתאמה, במקום אוסף בדיד של מקדמים, יש לנו עכשיו רצף של מקדמים, אחד מתאים לכל תדירות.

קיבלנו עכשיו רצף של מקדמים כשכל אחד מתאים לתדירות משלו, ודבר כזה אפשר לשרטט על גרף. למעשה, מה שקיבלנו הוא פונקציה חדשה: קשר בין כל תדירות לבין מקדם המתאים ב”טרנספורם פורייה” של הפונקציה המקורית.

למה הדבר הזה שימושי? ובכן, אמרתי מוזיקה, ואדבר על מוזיקה. נניח ויש לכם הקלטה כלשהי, ויש רעש ברקע שאתם רוצים להוריד. איך אתם עושים דבר כזה? אם הייתה לכם דרך להפריד בין הצלילים השונים שיש בהקלטה לפי התדירות שלהם, הייתם יכולים לבודד את התדירות של הרעשים, ולמחוק רק אותם, מבלי לפגוע בהקלטה עצמה.

רגע אחד, הפרדה לפי תדירויות? בדיוק על זה דיברנו כל הפוסט! כאשר מוזיקאים רוצים לעבוד עם סאונד, הם עושים טרנספורם פורייה להקלטה, וכך מסוגלים להפריד בין כל מקורות האודיו השונים בהקלטה, למחוק רעשים, וכו'. הרבה יותר קל לעבוד עם אודיו במרחב התדירויות מאשר במרחב הרגיל שלנו.

ולמיטיבי לכת, או פשוט מוזיקאים מנוסים: למעשה, מה שמוזיקאים עושים הוא לא טרנספורם פורייה פשוט. נניח, מה אם יש רעש שנפסק באמצע ההקלטה, או משנה את התדירות שלו באמצע? כדי לקבל פירוק תדירויות נוח, שמוזיקאים ופיזיקאים קוראים לו “ספקטרוגרמה”, ניתן לבצע טרנספורם פורייה על חלקים קצרים מההקלטה ב-“גושים”, וכך לקבל את התדירויות שמרכיבות כל שנייה ורגע בהקלטה בנפרד, ולנקות אותם בצורה הרבה יותר מדוייקת.

ספקטרוגרמה לדוגמא

כל מה שתיארתי כאן הוא רק קצה המזלג של התחום ענק שנקרא אנליזת פורייה. לא הסברתי שפירוק פורייה הוא בסיס למרחב הפונקציות, וגם לא את השיטה לחישוב המקדמים. לא הסברתי איך בעצם עושים טרנספורם פורייה עבור הקלטת קול, שהיא בעצם לא פונקציה רציפה אלא אוסף נקודות סופי. לא תיארתי איך מתחשבים בתנאי שפה, ואפילו לא התקרבתי לדבר על כך שפורייה זה מקרה פרטי ופשוט של בערך המון שיטות מתמטיות שונות, כמו פירוק אדוות (wavelet) או טרנספורמים אינטגרליים. ושלא נתחיל לדבר על טרנספורם פורייה במכניקת הקוונטים ובתורת שדות מודרנית, שם כל השפה היא פורייה.

הכלי הזה, שפורייה גילה כמעט במקרה, התגלה כאחד הכלים החזקים ביותר בארסנל הפיזיקלי, ואנחנו עוד נחזור אליו לא מעט בעתיד.

 
Read more...

from מהוק ועד בל, וישר עד אור הבוקר

שבוע שעבר לא כתבתי פוסט בגלל מחסור בזמן, והאמת שגם השבוע כמעט ולא כתבתי. אבל נזכרתי שהחלק הכי קשה בלסגל הרגלים הוא להתמיד בהם, ולא רק להתחיל. אז אני מכריח את עצמי לשבת ולהשקיע את הזמן – בסוף זה ישתלם!

השבוע אני עובד על הרצאה לקורס שאני נבחן בו בקרוב, על “מכניקה סטטיסטית של פולימרים”. זה ההמשך הטבעי של הקורס “ מכניקה סטטיסטית 2” שבו נבחנתי לפני שבועיים (אני נוטה לבחור קורסים לפי נושאים, כדי שישתלבו יפה ביחד).

בזמן שעבדתי על ההרצאה, חשבתי שזה יכול להיות אחלה פוסט, וזו התוצאה. תהנו :)

הקדמה: מכניקה סטטיסטית ומעברי פאזה

למעשה כתבתי כבר פוסט על מכניקה סטטיסטית, אבל עדיין לא הספקתי להעביר אותו לפורמט החדש של קרם.תוות.ים. לכן אסכם אותו בקצרה, עם כמה אנקדוטות שחשובות עבורי במיוחד:

מכניקה סטטיסטית הוא התחום בפיזיקה שעוסק במערכת מרובות חלקיקים, כאשר חלקיקים יכולים להיות כל דבר – אטומים, מולקולות, נמלים, בני אדם, פוטונים, מערבולות באוקיינוס, ועוד.

פיזיקאיםות יכולים לחקור את כל התחומים הללו תחת תחום אחד, בדיוק בזכות העובדה שיש בהן הרבה חלקיקים – ריבוי החלקיקים “מחליק” תופעות מסובכות, ומשאיר רק את הממוצע, שאותו יחסית קל להבין ולנתח.

אחת התופעות החשובות בתחום המכניקה הסטטיסטית הוא משהו שכולכם מכירים: מצבי צבירה! אנחנו יודעים לתאר בצורה מאוד טובה בדיוק איך וכמה מים רותחים, קרח נמס, ומגוון תופעות נוספות שכולן נכנסות בקטגוריה של מעברי מצב צבירה, או מעברי פאזה (כפי שאנחנו אוהבים לקרוא להם).

באמצע המאה ה-20 פיזיקאיםות שמו לב לכך שניתן לסווג מעברי פאזה לקטגוריות, הנקבעות לפי אוסף פרמטרים הנקרא “אקספוננטים קריטיים” – פרמטרים של המעבר שמאפיינים אותו בצורה עמוקה מאוד. זה נושא לפוסט אחר, ודי להגיד שהאקספוננטים הקריטיים הם חלק אינטגרלי בהבנה המודרנית של מעברי פאזה. אני אסתמך עליהם הרבה בהמשך בפוסט.

מה הקשר בין מי תהום למכניקה סטטיסטית?

שם הפוסט הוא “על ג'לטין ומי תהום”. על ג'לטין נדבר מאוחר יותר, אבל אני רוצה להתחיל עם מי תהום.

בעקבות העלייה בחשיבות של הנפט בחיינו עם עליית המכונית, גאולוגיםות, פיזיקאיםות ומהנדסיםות שילבו כוחות לאורך המאה ה-20 במטרה להבין תופעה שכולכם מכירים: חלחול, ובאופן כללי התנהגות של זורמים דרך חומר מחורר או ספוגי.

אתם יכולים לנחש מדוע זה היה חשוב, אם תחשבו על כך שגם נפט הוא למעשה זורם שמחלחל באדמה.

הפיזיקאיםות, כדרכםן, החליטו לגשת לבעיה מאפס, ובנו מודל מתמטי לחלחול, בהתבסס על מדע המכניקה הסטטיסטית שבדיוק היה בשיאו:

דמיינו שאנו מחלקים את האדמה לתאים חלולים וביניהם צינורות. כל צינור יכול להיות פתוח בסיכוי p, או סגור בסיכוי 1-p. זה מודל מופשט של האדמה המחוררת שדרכה עוברים המים מלמעלה למטה, או מצד אחד לצד שני.

כאשר משחקים עם הפרמטר p, מגלים תופעה מעניינת: כאשר מגדילים את הסיכוי לצינור פתוח מעל ערך קריטי, נפתחים מספיק צינורות כדי לאפשר למים לעבור מצד אחד לצד שני. אבל מתחת לערך הזה, המים לא יכולים לעבור בכלל, ונתקעים ממש בתחילת הדגימה.

זה שינוי לא רציף במאפיינים של החומר, ולזה אנחנו קוראים “ מעבר פאזה”! החלקיקים במקרה הזה אנלוגיים לצינורות, והמעבר בין קרח למים אנלוגי למעבר בין חומר אטום לחלול.

למודל הזה קוראים “פרקולציה” באנגלית, שפשוט מתורגם ל”חלחול” בעברית. אם אתם רוצים לראות בעיניים על מה אני מדבר, אני ממליץ מאוד על הסרטון הבא של סימולציה של המודל: https://www.youtube.com/watch?v=agSrT-FFyOg

רגע, אבל אמרת ג'לטין!

נכון, בכותרת מופיעה גם המילה ג'לטין, ויש לזה סיבה טובה.

במקביל (וקצת לפני) התפתחות מדע הפרקולציה, פיזיקאיםות וכימאיםות ניסו להבין תופעה שונה לחלוטין: מעבר הפאזה מתמיסה נוזלית לג'לי יציב.

בשנת 1941, ומאוחר יותר ב-1944, המדענים פלורי וסטוקמאייר (Flory & Stockmayer) פיתחו מודל פשוט, על בסיס מכניקה סטטיסטית, במטרה לתאר את המעבר הזה.

המודל שלהם הצליח לחזות מספר רב של פרמטרים על מעבר הפאזה, אבל הוא נכשל מבחינה מהותית אחת – המודל חזה ערכים לא נכונים עבור האקספוננטים הקריטיים.

במשך כמה עשרות שנים התחום קפא, כשאנשים ניסו ונכשלו לשפר את המודל של פלורי וסטוקמאייר, עד שהגיע מדע הפרקולציה.

א.נשים חכמיםות (לצערי לא הצלחתי לברר מי) שמו לב שהמודל של פלורי וסטוקמאייר שקול ל-“פיתרון שדה ממוצע” של בעיית פרקולציה סטנדרטית. שדה ממוצע גם הוא נושא לפוסט אחר, ואסכם בכך שהוא שיטה לקירוב מערכות מסובכות למערכות פשוטות, והוא לא תמיד עובד.

מכאן, השלב הבא היה פשוט – במקום להשתמש בשדה ממוצע, נבדוק האם הפיתרון המדויק והמלא של בעיית הפרקולציה מסוגל לחזות את האקספוננטים הקריטיים של מעבר תמיסה-ג'ל.

הפלא ופלא – הגישה הזו פעלה נהדר! כל האקספוננטים הקריטיים (לפחות, אלה שאני הצלחתי למצוא בספרות) מתאימים בצורה מושלמת לנתונים הניסוניים, וקיבלנו מודל טוב עבור מעבר פאזה שהשאיר פיזיקאיםות אובדי עצות לכמה עשרות שנים.

המכנה המשותף

נותרה עכשיו רק שאלה אחת – למה בעצם יש דימיון בין מעבר תמיסה-ג'לטין לבין בעיית פרקולציה?

ובכן, זה פשוט באופן מפתיע: דמיינו את התמיסה לפני המעבר בתור מלא תאי ג'ל קטנים המרחפים להם בתמיסה. כאשר מתחיל התהליך, התאים מתחילים להתחבר אחד לשני, עד לנקודה קריטית שבה מספיק חיבורים נוצרים כדי להתייחס לתמיסה בתור ג'ל.

אם תחליפו את תאים הג'ל באדמה, ואת החיבורים בנוצרים בצינורות של פרקולציה (שיכולים להיות פתוחים או חסומים), תקבלו בדיוק את אותו המודל! רק שבמקום להזרים מים מצד אחד לשני, אנחנו בודקים מתי נוצר גוש חיבורים משותף לכל הדגימה שלנו.

ולסיום: אנקדוטה גיאופוליטית

את רוב המידע לפוסט הזה לקחתי מספר של מוחמד סחימי, מהנדס כימי שיושב בכיסא שמומן ע”י חברת הנפט האיראנית הממשלתית, וכותב רבות במטרה לשכנע את העולם שהתעשייה הגרעינית האיראנית היא למטרות שלום.

עם חלק ממה שהוא אומר אני מסכים, ועם לא מעט אני לא. אבל בכל מקרה בעיני חשוב לזכור את הקשרים שיש למדע גם עם חלקים פחות כיפיים בעולם, ושהוא לא יכול להתקיים בוואקום.

 
Read more...

from hadtoask

היום לפני 32 שנים התגייסתי.

למעשה הייתי מיועדת לנח”ל. הייתי עם הגרעין שלי בקיבוץ בשל”ת ראשון, חלבתי פרות, השתדלתי להסתדר עם הבנות-גע והבני-גע שלי (חלקם יותר חלקם פחות, כמו תמיד בקבוצות...).

עוד קודם זומנתי למיונים של קורס חוי”ה (לפני השל”ת) והלכתי כי צריך אבל אמרתי שאני הולכת לנח”ל. חשבתי שזה אומר להם שאני מוותרת על הקורס. מתישהו הבנים חוילו, ואח”כ הבנות קיבלו צוי חיול וגיוס ורק אני קיבלתי תאריך אחר. רק לגיוס. ואז התברר שמבחינת צהל אני הולכת לקורס לא כקד”צ אלא אחרי הגיוס, ומכיון שהקורס נופל על הטירונות של הבנות, צהל שלף אותי מהנח”ל וזהו.

אז ארזתי את עצמי מהגרעין במקום להמשיך בשל”ת, חזרתי להורים וחיכיתי לגיוס. בנתיים התחילה והסתיימה מלחמת המפרץ ולי מלאו 18* והיה לי עוד חודש וחצי להעביר.

את יום הולדת 18 חגגתי בשיחה שתכננתי לפחות מחצית אם לא יותר מחיי עד אז – שיחה לשירות למען הילד. ביקשתי לפתוח את תיק האימוץ שלי.

בשירות למען הילד אמרו לי שצריך את זה בכתב ולא בטלפון, אז שלחתי להם מברק.

הם חזרו אלי אחרי כמה ימים, וקבעו לי פגישה עם עו”ס שתלווה אותי בתהליך. פגשתי אותה וחשבתי שאקבל פרטים. זה לא בדיוק מה שקרה שם. היא הייתה יותר עסוקה בלברר למה זה חשוב לי, ולהסביר שלהורים הביולוגים יש זכות לא להיפגש. זה היה חדש. תמיד חשבתי שזו הזכות שלי לפתוח את התיק ולקבל את המידע שיש בו. את הסיפור שלי. אבל אז גיליתי שזה לא באמת בידיים שלי. היא אמרה שהעו”ס שטיפלה בי כתינוקת עדיין בשירות ושהן ביחד ינסו לפנות אל הביולוגית לבקש פגישה עבורי. הסכמתי. לא הייתה במילא שום אפשרות אחרת.

עברו עוד כמה ימים וקיבלתי טלפון מהשירות למען הילד ובו אמרו לי שנקבעה פגישה בתאריך 25.3 בשעה 15:30 בתל אביב. ברור שאישרתי. אז מה אם אני אמורה להתגייס יום קודם.

אז היום לפני 32 שנים התגייסתי. עברתי שרשרת חיול, הגעתי למחנה 80 וכשהמ”כית שאלה אם יש למישהי משהו אישי שהיא צריכה לשוחח עליו איתה – הרמתי את היד ואמרתי שאני צריכה לצאת למחרת כי יש לי פגישה שאני לא יכולה להפסיד. הבנות צחקו, היא חשבה שאני מתבדחת ושלחה את כולנו לרוץ לאיזה עץ. אני התיישבתי על הרצפה. לא בקטע של מרד, בקטע של יאוש. מה אני עושה?

היא ניגשה אלי בכעס, שואלת מה אני חושבת שאני עושה, ואני אמרתי לה – אני צריכה לפגוש את האמא הביולוגית שלי מחר בשירות למען הילד. אני אגיע לשם. מצידי תשימו אותי אח”כ בכלא. הבנות חזרו, והיא אמרה שהן משוחררות ואני צריכה לבוא איתה למשרד למ”מית. במשרד היא אמרה למ”מ שלחיילת יש בעיה וכשהסברתי לקחו אותי למ”פ ולמב”ס. כל זה כדי לתת לי כמה שעות פס למחרת. אבל בסוף הסאגה הזו, קיבלתי אישור לצאת לכמה שעות. בלי מדים, כי עוד אין חוגר. שיהיה.

היום לפני 32 שנים התגייסתי. אבל מחר לפני 32 שנים כשהגעתי לפגישה, בלי אוויר, גיליתי שהטעו אותי.

בחדר היו 2 עו”ס – זו שליוותה אותי עכשיו וזו שליוותה אותי כתינוקת. לא הייתה ביולוגית. אחרי כמה דקות שבהן עוד חשבתי שהיא תכף תכנס נפל לי האסימון, היא לא תבוא. ואז התפרצתי בבכי. כל הלחץ של הגיוס, של התאום של הפגישה, של האכזבה הכל יצא במכה. והן סיפרו שהן ניסו לפגוש אותה אבל היא מסרבת לפגוש אותי. יש לה חיים, יש לה משפחה, וזהו.

רציתי לדעת עוד, מה הסיפור – וקיבלתי מעט מאוד מידע על הלידה (לא ידעה שבהריון, הגיעה למיון עם צירים), על המסמכים (ביקשה עו”ס בשניה שהבינה שיולדת וחתמה על המסמכים במהירות), על העבר שלי (מבי”ח עברתי לבית ילדים ושם הייתי חודשיים וחצי עד שאומצתי)... מעט מאוד פרטים, שאי אפשר להרכיב מהם תמונה או סיפור.

שאלתי על האב ואמרו שאין פרטים שלו בתיק. שהיא סרבה לתת אותם ובסוף של תהליך ארוך בבית המשפט אישרו את האימוץ למרות שלא אותר ונתן הסכמתו לפי חוק**. וככה זה נגמר.

פגשתי את ההורים שלי אחרי שיצאתי משם, ואחרי שישבנו קצת ביחד, הם החזירו אותי לבסיס. ואני המשכתי עם הטירונות, כי מה עוד יכולתי לעשות.

בכל שנה, כשאני חושבת על הגיוס שלי, אני לא חושבת על צה”ל. אני חושבת על היום למחרת. על הפגישה שלא הייתה. על התקוות שהגעתי איתן לשם, המחשבה שסוף כל סוף אמצא את הפיסה החסרה של ההתחלה, ועל האכזבה והדחייה.

אני לא יודעת למה החלטתי לכתוב את זה החוצה. אני לא יודעת למה דווקא עכשיו. אבל הנה יצא.

גם זו נקודת התחלה

שבת שלום.


  • הייתי צעירה בשנה מהגרעין, סיימתי יב' בגיל 17.

** בדיעבד זה נחשב לתיק תקדימי. החוק מחייב הסכמת שני ההורים הביולוגים לפני הפיכת תינוק'ת לבר'ת אימוץ. המקרים היחידים שבהם לא היו פרטים כאלה עד אז היו כשלא ניתן היה לקבוע מי האב ולבקש את הסכמתו. במקרה שלי היא פשוט סרבה לתת פרטים. במחוזי אמרו שבגלל שהחוק מחייב הסכמת שני ההורים, אין להם אפשרות לתת צו אימוץ למרות שאני כבר אצל המאמצים הפוטנציאלים. התיק עבר לעליון ושם החליטו השופטים שבמצב הנוכחי עדיף לתת צו אימוץ מאשר להשאיר אותי באומנה במקום בתהליכי אימוץ אצל ההורים עד שאולי יהיה שינוי בתיק. ההחלטה לאשר אימוץ ללא פרטי אב כשניתן כנראה במאמץ (רב, כי היא סרבה...) לאתר אותו הייתה זו שאפשרה אח”כ מתן צוי אימוץ במקרים אחרים ודומים.

 
Read more...

from מהוק ועד בל, וישר עד אור הבוקר

בשבוע שעבר הצגתי שיטה פשוטה וחשובה שפיזיקאים פיתחו במהלך הדורות כדי לוודא את החישובים שלהם בצורה מהירה וזריזה. היום אני רוצה להמשיך את הנושא עם עוד שיטה אחרונה, ואחרי זה אני מבטיח שנעבור לנושאים אחרים!

השיטה משבוע שעבר הייתה “בדיקת יחידות”, והיא שיטה מאוד פשוטה, אבל הדבר היחיד שהיא מסוגלת להגיד זה שכנראה לא עשיתן טעות אלגברה בדרך. היא לא באמת קשורה לפיזיקה והקירובים שעשיתן. כדי לבדוק דברים מסובכים כאלה, יש שיטה מוצלחת בהרבה.

בואו ניקח דוגמא פשוטה: נניח ואתן מחשבות את מהירות הזרימה הממוצעת של מים בצינור בבית שלכן. הביטוי עבור המהירות הזו הוא:

$$v = \frac{1}{6}\frac{R^{2}}{L}\frac{P}{\mu}$$

זה ביטוי לא מאוד נעים לעין, אז בואו נסתכל רק על החלק האחרון בו:

$$ v \propto \frac{P}{\mu} $$

הגודל P מייצג את לחץ המים בצינור, והגודל μ הוא הצמיגות של המים. כלומר, מהירות הזרימה תלויה ביחס שבין הלחץ בצמיגות.

את הביטוי הזה חישבתי במחברת שלי בשביל הפוסט. איך אני יודע שאני צודק? ובכן, בואו נחשוב קצת על הביטוי הזה: נניח ולחץ המים בצינור היה ממש ממש גבוה. אנחנו יודעים שבמצב כזה מהירות המים אמורה להיות ממש גבוהה, כי זה מה שקורה במציאות. ואנחנו רואים שזה מה שהנוסחה בדיוק אומרת לנו! ככל שלחץ המים יותר גבוה, מהירות המים יותר גבוהה.

זה סימן טוב, והוא אומר שכנראה האיבר של הלחץ בנוסחה שקיבלנו הוא נכון. בואו נבדוק את אותה הבדיקה עבור פרמטר נוסף – הצמיגות. אנחנו רואים שהיא נמצאת במכנה בנוסחה שלנו, כלומר ככל שהיא יותר גבוהה, מהירות המים יורדת. זה הגיוני? אם חושבים על זה קצת, מבינים שכן, כי הרי צמיגות גבוהה אומר שאנחנו מסיעים בצינורות דבש צמיג ולא מים, ודבש כמובן יזרום בצינורות הרבה יותר לאט.

לתהליך שאנחנו עשינו כאן פיזיקאים קוראים “בדיקת גבולות”, או “בדיקת מקרי קיצון”. אנחנו בודקים מה קורה אם אחד הגדלים במשוואה הוא מאוד גדול או מאוד קטן ביחס לאחרים. מיטיבי לכת מוזמנים לנסות לבדוק את הקשרים האלה גם עבור הנוסחה המלאה, כאשר R הוא רדיוס הצינור ו-L הוא אורך הצינור. נסו לדמיין צינור ממש ממש רחב או ממש ממש ארוך, ולבדוק מה אמור לקרות. המקרה הרחב הוא עוד יחסית קל, אבל המקרה הארוך הוא מסובך יותר, ולכן החלטתי לוותר עליו כאן, אבל שניהם מסתדרים.

כמובן, הבדיקה שעשינו היא לא לגמרי הגיונית או “פיזיקלית”, כי דבש לא בהכרח יצליח לזרום בצינורות כי הוא כל כך דביק, ואם נשים בצינור לחץ מים מאוד גבוה נקבל פיצוץ, לא מים מהירים מאוד. אבל אנחנו לא באמת מנסים לראות מקרה אמיתי של לחץ מאוד גבוה, אלא מנסים להבין האם התלות שקיבלנו היא נכונה. כלומר, האם העלאה או הורדה של משתנה מסוים גורמת למערכת להתנהג כמו שהיינו מצפים.

באופן כללי, לרוב נוסחאות בפיזיקה הן הרבה יותר מסובכות מהדוגמא שהבאתי כאן, ועברתי על כמה רעיונות שונים לפני שהחלטתי להתמקד בה. רציתי להדגים את ההשפעה של חיכוך אוויר על צנחנים, או על ההשפעה של לחץ אטמוספירי על טמפ' הרתיחה של מים. העובדה שהיו כל כך הרבה מקרים לבחור מהם רק הדגימה לי עד כמה הוא נפוץ, ואת הכוח העצום שיש להיגיון בריא וקצת אינטואיציה.

 
קרא עוד...

from מהוק ועד בל, וישר עד אור הבוקר

המטרה של הבלוג הזה, ברמה מסויימת, היא להכיר לכם לא רק את הפיזיקה עצמה, אלא גם את העבודה שלנו הפיזיקאים. מה זו בעיה פיזיקלית, איך אנחנו פותרים אותן, מה המשמעויות, ומה עושים עם הפתרונות הללו.

כפיזיקאי, פיתרון של בעיה עבורי הוא כמעט תמיד ביטוי מתמטי. שני צדדים של סימן שיוויון שמייצג את הקשר בין שני הביטויים. כשפיזיקאית צעירה מתחילה ללמוד פיזיקה, אחד הבעיות הראשונות שהיא פוגשת היא הפשוטה מביניהן: איך אפשר לדעת אם יש טעות בביטוי? כולכם בטח מכירים וזוכרים (לפחות במעומעם) את ההרגשה המתסכלת משיעורי מתמטיקה, שהבנתם שפתרתם את הבעיה, אבל הייתה לכם טעות מינוס באמצע החישוב, או שהתבלבלתם בין חיבור לכפל כשהעתקתם את הנוסחה משורה אחת לבאה.

כדי להתמודד עם הבעיה הזו, פיזיקאים פיתחו מגוון שיטות, שבאופן כולל נהוג לקרוא להן “בדיקות שפיות” – בדיקות ראשוניות ומהירות שקל לבצע, ואם הביטוי שקיבלנו לא עומד בהן, אנחנו יודעים שטעינו בדרך. יש שני כלים בארגז שבהם אני רוצה להתמקד, ואני אקדיש להם שני פוסטים (כדי שיהיה סיכוי שמישהו יקרא לפחות אחד מהם). אני אתחיל עם האחד שיותר מגניב בעיני, והוא נקרא אנליזת יחידות.

הדבר החשוב ביותר לזכור בפיזיקה הוא שלכל ביטוי מתמטי יש משמעות פיזיקלית ומציאותית. זה אומר שבניגוד למתמטיקה, אי אפשר פשוט לכתוב דברים איך שרוצים. לדוגמא,

$3+2=5$

זה ביטוי מתמטי שהגיוני לכתוב. לעומת זאת, אין משמעות לחיבור של 3 קילוגרם עם 2 שניות. אין שום “5” בתוצאה של תרגיל כזה.

ההבנה הזו היא הבסיס לתחום שנקרא “אנליזת יחידות”, ובו הפיזיקאית הנפוצה מתבססת על המשמעות הפיזיקלית של יחידות כדי לבדוק האם הביטוי שהיא קיבלה עושה שכל. אנליזת יחידות מתבססת על שלושה חוקים מרכזיים: 1. אסור לחבר או לחסר שני גדלים עם יחידות שונות. 2. אם מכפילים או מחלקים שני גדלים, יחידות התוצאה הן הכפלה או חילוק של יחידות הגדלים המקוריים. 3. משני הצדדים של סימן שיוויון חייבים להופיע גדלים עם אותן יחידות.

בעזרת החוקים הללו, פיזיקאים יכולים לחשב את היחידות של הביטויים שהם קיבלו, ואם מקבלים סתירה לאחד החוקים, מקבלים בעיה.

לדוגמא, נניח ויש לי שני גדלים:

$a$

המודד מרחק ו-

$b$

המודד זמן. אם, כשניסינו לחשב גודל

$c$

כלשהו, קיבלנו ביטוי מהצורה:

$$c = a + b$$

אנחנו יודעים שפישלנו בדרך, כי לא יכול להיות שחיברנו מרחק וזמן. זה דבר לא הגיוני.

עכשיו בואו נניח ש-

$c$

הוא מהירות של משהו. אנחנו יודעים שהיחידות של מהירות הן מרחק חלקי זמן (מטר לשנייה, קילומטר לשעה, וכו'). אז אנחנו יודעים שהביטוי

$$c= \frac{b}{a}$$

הוא שגוי, כי היחידות של צד ימין (זמן למרחק) לא שוות ליחידות של צד שמאל (מרחק לזמן).

הדוגמאות הללו אמנם פשוטות, אבל כשהביטויים נהיים גדולים יותר ויותר, ויותר ויותר קשה להבין מה עושים, והיחידות נהיות יותר ויותר חשובות. עבור ביטוי מהצורה:

$\mathcal{Z} = \prod_{j}\int \rm d\vec s_{j}\left(1+\beta J\sum_{\left\langle k,\ell\right\rangle }\vec s_{k}\cdot\vec s_{\ell}+\frac 12\left(\beta J\right)^{2}\sum_{\left\langle k,\ell\right\rangle }\sum_{\left\langle n,m\right\rangle }\left(\vec s_{k}\cdot\vec s_{\ell}\right)\left(\vec s_{n}\cdot\vec s_{m}\right)\right)$

היכולת להשוות בין היחידות של כל הגורמים היא קריטית כדי לוודא שלא עשיתם טעות מטופשת באמצע העבודה, ופיזיקאים לא באמת יכולים להסתדר בלעדיו.

הכלי הזה, כאמור, הוא אחד משני כלים מרכזיים בארגז “בדיקת השפיות” הפיזיקאי. בעיני אוסף השיטות הזה, מעבר לשימושיות הרבה שלו, הוא יפה ברמה האסתטית, והוא אחד המאפיינים הייחודיים לפיזיקה בתוך המדעים המדוייקים, ובפרט אחד המאפיינים המבדילים בינה לבין המתמטיקה, שעליה היא מתבססת.

 
קרא עוד...

from משולחנו של צְבִי הנינג'ה

סיור היסטורי-חברתי ביפו, ביום שישי ה-10.2.23 בשעה 13:00 🕐, עם עבד סטל, מדריך מנוסה ובקיא, פעיל מקומי שכתב ספר על יפו אחרי הכיבוש. בסיור נלמד על מציאות של פינויים, נישול וטיהור אתני של מה שנשאר מהאוכלוסייה הפלסטינית ביפו.

تعالوا للقيام بجولة اجتماعية تاريخية في يافا ، يوم الجمعة 10/2/23 الساعة 13:00 ظهراً ، مع عبد ستال ، مرشد ذو خبرة ومعرفة ، ناشط محلي كتب كتاباً عن يافا بعد الاحتلال. في الجولة سنتعرف على واقع عمليات الإخلاء والسلب والتطهير العرقي لما تبقى من السكان الفلسطينيين في يافا.

פוסטר של הסיור

הסיור יתחיל בשכונת עג'מי (שכונה ערבית), כולל הר הזבל ופארק עג’מי. משם נעלה לאנדרומדה (מתחם שעבר תהליכי ג'נטריפיקציה) ונשקיף על הנמל. משם נמשיך לעיר העתיקה (מרחב שנותר “נקי” מערבים אחרי 1984 ועד היום ) ונרד לכיכר השעון🕰️.

وستنطلق الجولة في حي العجمي (حي عربي) متضمنا جبل القمامة وحديقة العجمي. من هناك سنصعد إلى أندروميدا (منطقة خضعت لعمليات التحسين) وننظر إلى الميناء. من هناك سنستمر إلى المدينة القديمة (مساحة ظلت “نظيفة” من الغرب بعد عام 1984 حتى اليوم) وننزل إلى ساحة الساعة.

בתום הסיור נשמע👂על המאבק הנוכחי של תושבים ופעילים כנגד הפינויים ונצטרף למשמרת המחאה📣, אשר מתקיימת מדי יום שישי ב-15:30. אנחנו נספר על המאבק של 'עומדים ביחד' לדיור לכולם בעיר תל-אביב-יפו ונמשיך לבנות את שיתוף הפעולה עם הפעילים המקומיים.

في نهاية الجولة ، سنسمع عن النضال الحالي للسكان والناشطين ضد عمليات الإخلاء وننضم إلى وقفة الاحتجاج التي تقام كل يوم جمعة في الساعة 15:30 مساءً. سوف نتحدث عن النضال من أجل “الوقوف معا” من أجل السكن للجميع في مدينة تل أبيب – يافا وسنواصل بناء التعاون مع النشطاء المحليين.

להרשמה לסיור / للتسجيل في الجولة

 
Read more...