Reader

Ingredients

• 2 Tbsp. tamari
• 2 Tbsp. black strap molasses
• 1 Tbsp. liquid smoke(hickory flavored)
• 2 Tsp. salt
• 1 Tsp. onion powder
• 1 Tsp. garlic powder
• 1/3 Tsp. MSG
• ½ Tsp. cayenne more or less to taste
• ½ Cup canola or other neutral tasting oil
• 2 Cup boiling water
• 200 g soy curls

Instructions

• Preheat the oven to 110 °C.
• Measure all ingredients except the water and soy curls into a pot.
• Add boiling water and then stir well.
• Immediately add the soy curls stirring them to coat with the marinade.
• Cook for about 10 min on low heat until most of the liquid is absorbed and soy curls are soft.
• Drain off any remaining liquid and spread soy curls onto a cookie sheet.
• Bake at 110 °C with convection for 1 hour, flipping every 15 minutes.

Notes

• Bake for 10 minutes less for chewier jerky or 10 minutes more for crunchier jerky.
• Variations in oven temperature and humidity will change bake time slightly.
• Watch jerky closely at the end of the cooking time so as not to over-dry or burn it.
• Store in an airtight container in the fridge.

כיתה ט'. שיעור ספרות.

המורה, שוקי ניר, היה מצוין. חכם, משעשע. הסיפור שלמדנו תוכנית הלימודים – כינורו של רוטשילד – גם יפה מאד.

אבל אני קורא מתחת לשולחן סיפור אחר, שנקרא 'לישון'.

יש לקרוא, ויש להתנתק מעולמך, לשקוע עמוק בעולם אחר. הסיפור הוא מנקודת מבטה של נערה צעירה, משרתת, ברוסיה של המאה ה 19. ערב. היא שומרת על התינוק של אדוניה. עייפה עד מוות ממטלות היום, התינוק לא מניח לה. בוכה ובוכה. ולה אסור להירדם. בפסקת הסיום היא חונקת אותו. הקורא חש אימה, אבל גם הזדהות.

שלושים ומשהו שנים אחר כך. אחרי תקופה שבה די הפסקתי לקרוא פרוזה, וכשכן קראתי, התקשיתי להיכנס לעומק, תפס אותי בעוצמה דומה סיפור אחר של צ'כוב, 'מעשה משעמם'. אבל זה לרשימה אחרת.

וזה הסיפור, בתרגום חדש. כאן הוא נקרא מתחשק לישון

https://www.ynet.co.il/article/1214991

אמ;לק: אנחנו חוסמים את מטא.

הסקר שהרצנו פה לפני שבוע הסתיים ברוב לחסימה. כמו שנאמר מספר פעמים במהלכו, לא באמת מדובר בסקר מחייב, שכן אנחנו לא יכולים להבטיח שהתשובות לסקר מייצגות את קהילת תווותים. אבל בהתחשב בכך שרוב האדמינייה הייתה בעד חסימה גם ככה, זה נחמד לקבל לכך אישרור.

למה לחסום את מטא?

אתחיל ואומר שכל הסיבות לחסום את מטא נאמרו לפנינו. אפילו לpact שפתחה את כל הדיון יש דף הסבר לסיבות לחסום: https://fedipact.online/why . אבל בכל זאת ננסה לתת את הטאצ׳ האישי שלנו כאדמינים.

אחת הסיבות המרכזיות ביותר שכתבנו היא פרטיות. האמת היא שככל שהדיון התפתח הסיבה הזו נהייתה פחות ופחות מרכזית. אנחנו עדיין מאמינים שלחסימה של מטא יש השלכות חיוביות על פרטיות, אבל זה נכון שקצת נתנו אשליה של חסינות-יתר בפוסטים המקוריים.

שתי הסיבות שהיו הכי בולטות בדיונים בתווותים ומעבר היו הסביבה הרעילה והכחדה אפשרית של הפדיוורס.

סביבה רעילה

חוסר-היכולת של מטא ליצור סביבה חיובית היא כמעט בגדר אקסיומה. אפילו אנשים שדיברו נגד חסימה הסכימו שסביר שנחסום את מטא תוך יומיים על הפרת כללים. מטא היא החברה שיצרה מדרג של הטרדה ואז התעלמה ממנו לגמרי בכל הנוגע להטרדת משתמשים להט״בים (גילוי נאות: כותבת שרשור זה ביניהם). היא החברה שתחת משמרתה התארגנה הפיכה פשיסטית בארצות הברית. היא החברה שהתעלמה מהסתה נגד הרוהינגה שהובילה לרצח עם. מטא היא חברה שמשתיקה קולות קוויריים ופמיניסטיים ואנטי-גזעניים ומגבירה קולות אלימים. וזה לא הולך להשתנות כשהיא תתחבר לפדיוורס.

אם כולם מצפים שמטא יתנהגו רע ושנחסום אותם בכל מקרה, אין אף סיבה לא לחסום אותם מראש.

הכחדה של הפדיוורס

חברות ענק מפחדות מפלטפורמות פתוחות ורוצות להכחיד אותן. זו לא השערה, זו עובדה. המונח embrace, extend, extinguish לא הומצא על ידי פעילי קוד פתוח כדי לתאר את האיום, אלא הומצא על ידי מייקרוסופט כדי לתאר את הטקטיקה שהם עומדים לנקוט בה כדי לחסל את הסטנדרט הפתוח של HTML ולחייב משתמשים להשתמש באינטרנט אקספלורר.

אם למטא תינתן האפשרות, הם יחנקו את הפדיוורס באותן טקטיקות שכבר שומשו בעבר, ובסוף הפדיוורס יישאר נישתי ודחוי (כמו XMPP), או ימות לגמרי.

אבל האמת שבעינינו, ההצדקה הכי גדולה לחסימה היא איך ההחלטה הזו משפיעה עליכם. בדיון שהתפתח התברר שיש הבדל די ברור בין אלו שבעד חסימה לאלו שנגדה: בעוד שעבור רוב המשתמשים שנגד חסימה מדובר בעיקר בהעדפה, עבור הרבה מאלו שבעדה מדובר בדיל ברייקר. עבורם, אי-חסימה של מטא תהפוך את תווותים למרחב שאינו בטוח עבורם, והם ייאלצו לעזוב אותנו או את הפדיוורס כלל. זו סיבה נוספת לכך שהסקר לא היה מחייב ושביקשנו תגובות – סקר פשוט לא יכול להעיד על כמה חשובה התוצאה עבור כל המצביעים.

אנחנו לא רוצים להעמיד פנים שזו החלטה פשוטה. כתבתי את השרשור הזה כאילו צוות האדמינים הוא מונולית אחד גדול, אבל האמת שגם בינינו היו מחלוקות. בסופו של דבר, כל החלטה היא טרייד-אוף, ואי אפשר לומר שקיבלנו החלטה שנכונה אובייקטיבית, רק את זו שנכונה לקהילה שלנו. זה בסדר לא להיות מרוצים מההחלטה. זה בסדר אם היא תגרום לכם לרצות לעזוב – כבר יש דיבורים על הקמת שרת פדיעברי שכן יתממשק עם מטא עבור כל מי שזה חשוב להם. אבל בעינינו לחסום את מטא זו ההחלטה הנכונה, וכך יהיה.

דבר אחרון

אף החלטה היא לא לנצח. אמנם יש משהו “לא הוגן” כלפי מטא בכך שאנחנו חוסמים אותם מראש (אם כי בעינינו זה הוגן), כשזה נוגע לביטול החסימה אנחנו מתייחסים למטא כמו לכל שאר השרתים שחסמנו: אם מטא יוכיחו שהם יודעים להתנהג יפה, החסימה תוסר. אם הם יחדלו להיות סכנה לפרטיות המשתמשים שלנו, אם הם יראו שהם יודעים לחסום תוכן רעיל ומסוכן, אם הם ישחקו יפה אם הפדיוורס הפתוח, הם יהיו מוזמנים להצטרף למסיבה.

אנחנו פשוט חושבים שמטא תקרוס או תפורק בכוח לפני שזה יקרה.

סיכום

אנחנו חוסמים את מטא. את פרויקט 92 (“threads”) וכל שרת אקטיביטיפאב שיפתחן בעתיד עד שנחליט שהם מתנהגים יפה. בקרוב תוכלו לראות את תווותים ברשימת השרתים ב- https://fedipact.online . ואחרי חפירה שלא תבייש ארכיאולוגים, הבה נרים כוסית מטאפורית. לחיי פדיוורס בריא וקהילה המיטיבה עם משתמשיה.

@yuvalne@tooot.im @yuk_a@tooot.im @yair@tooot.im @adistav@tooot.im @aRubes@tooot.im

Disclaimers - – I am not an expert. I have only done this once, and this is an infodump of my experiences, trying to document as many of the gotchas as possible in hope it will help my future self or somebody else. – Many of the steps vary widely between different phones. The notes below apply to my phone, board name raphael (sold as Redmi K20 Pro and Xiaomi Mi 9T Pro). Your milage will vary. – This post assumes your phone is rooted. It might be possible to upgrade without rooting if the phone is new enough and your 0wner is nice enough, but that is not sustainable. – It also assumes familiarity with the basics of Android adminning. Some reading/googling might be required. – If your phone is bricked, bursts into flames or opens a rapid transit portal into the underworld by following these notes, I am not responsible. (Though if asked nicely, might try to help)

Backup Your Apps

Do not use Titanium Backup. It has been abandoned in 2019 and is unfamiliar with newer formats such as split APKs. Backups created with it will not work. Instead, people seem to have luck with SwiftBackup, though some say the open source Neo-Backup (formerly OAndBackupX) is even better. In case Titanium backups is all you have, https://forum.xda-developers.com/t/cant-restore-apps-with-titanium-backup-after-upgrading-to-android-13.4558545/ claims all might not be lost and backups can be made to work by 1. Restoring with TiBu, but not opening the app. 2. Backing it up with Swift Backup, still not opening the app. 3. Restoring it with Swift Backup, 4. Profit. In any case, a full nandroid backup of /sdcard might be a useful additional insurance.

Transferring Backups Out

Rumor has it MTP might cause corruption on large files. Sounds odd, but better use adb push or scp. Physical media such as an actual SD Card or a thumb drive might be even better. While at it, grab a copy of Download, DCIM, Pictures and any other subfolder of /sdcard you might want to save from the total annihilation to follow.

Update /vendor

Latest ROMs will assume latest /vendor partition. To ensure you have it first flash the last/latest official release for the phone. In case of raphael, several editions can be found here – https://xiaomifirmwareupdater.com/firmware/raphael/ I don't know which of them should be used (or if it matters). I used the Global one even though it's not the latest. :/

Update /recovery

Having the latest version of the fanciest recovery might not be sufficient. A13 changed the partition encryption scheme (to FBEv1) and if your recovery hasn't been updated to support the change you might only have a garbled mess where data used to be. This is the case for Orange Fox. It has gone without a maintainer for raphael for a while and the last official release isn't up to date. Luckily, anon has created a working unofficial release (OrangeFox-R11.12FBEv1-Unofficial-raphael.zip) which can be found at https://androidfilehost.com/?fid=4279422670115710816 . Strictly speaking, this step is not necessary, as the process can be completed without having /sdcard access from recovery, but it makes life much easier.

Format Data

Poof.

Flash ROM

In my case Evolution X (https://evolution-x.org/device/raphael). Keep a copy of the OTA for later (in case Magisk suddenly disappears from /boot . See below).

Boot into /system

Do the Welcome-to-your-new-pixel-enjoy-the-unlimited-photo-storage-space song and dance. If the back gesture doesn't work, the way to fix it is 1. Enable Navigation Bar in Settings->The Evolver->Buttons, 2. Select 3-button navigation in Settings->The Evolver->Gestures->System Settings->System Navigation, 3. If the good old navigation bar appears at the bottom, wait a few seconds. If not, look through the settings to see what else needs to be enabled for it to appear. 4. Select Gesture navigation in Settings->The Evolver->Gestures->System Settings->System Navigation . It should be fine now.

Install Magisk

I think I had Magisk installed with the ROM, but then updating it via OTA caused it to somehow disappear. Or something else. Now sure why it vanished. To get it back, in general you need first to consult the Ramdisk paramter shown in the Magisk app. If it is Yes, you can have it running everytime you boot. If it's No, you have to choose 'Recovery Method' when installing, meaning you have to boot into recovery everytime you want to use Magisk, which sucks. This should hold true for all phones with the exception of some Xiaomi models, raphael included, which misreport this paramter. It says 'No', while in fact it does use a ramdisk. Therefore, the procedure to get Magisk back is — 1. Extract boot.img from the OTA you're currently running. 2. adb push/scp it to the phone (or a phone, doesn't need to be the one being updated). 3. Patch it with the Magisk app. Unselect both the recovery method and the Patch vbmeta in boot image options. 3. adb pull/scp it back out (the patched file is called magisk_patched_<version>_<random string>.img) 4. Flash it. Some recoveries might have issues with this step. Best use fastboot. 5. Verify in the app that it's installed. In any case, don't use recovery method when patching a boot image, or not use it when patching a recovery image. It will perform the patch in unnatural ways and your phone will bootloop forever.

Restore Backups

Congrats, you have a phone. Unless you did use Titanium Backup. Why did you use Titanium Backup?! :( And why does revanced's overlays make it stutter and crash?! :/

והיא מעולם לא נועדה להיות. קרן הארנונה פורסמה בתירוצים של צדק חלוקתי ופתרון משבר הדיור, אבל היא למעשה רק תפגע בחלשים ותחמיר את המשבר. והאמת שזה לא מפתיע כשמבינים מניין היא באה.

אז מהי קרן הארנונה?

קרן הארנונה תעבוד באופן הבא:

• ערים עשירות ייתנו 28% מהארנונה העסקית שלהן לקרן. ערים עניות ייתנו “רק” 20%.
• ערים ייקבלו בחזרה כסף לפי כמות היתרי הבנייה למגורים.
• ערים שההכנסות שלהן מארנונה עסקית לא יגדלו בין השנה הראשונה לשנייה יקבלו פטור מתשלום בשנה השנייה.

נו, אז מה הבעיות בתוכנית הזו? לצערי, יש הרבה מהן:

קודם כל, הכסף ניתן לפי היתרי בנייה. כלומר, במקום לתת כסף לערים שמשפרות את התשתיות, הלימודים או הרווחה בהן (המטרות לשמה ארנונה קיימת מלכתחילה), היא ניתנת לערים שייתרחבו הכי מהר. הקטע הוא שזה ממש לא הולך לפתור את משבר הדיור. בישראל לא חסרות דירות - חסרות דירות שאפשר ומשתלם לגור בהן. כבר עשורים שהרוב המוחלט של דירות חדשות שנבנות הן דירות ענק - של 5, 6, 7 חדרים – ואילו דירות של שני חדרים או שלושה, הדירות בהן זוגות צעירים אמורים לגור, מהוות מיעוט זעיר (אחוזים בודדים) מבין הדירות החדשות שנבנות. במקום רגולציה שתעודד בניית יחידות דיור קטנות, תוריד את המחירים עבור כולנו ותחסל את הרעה החולה שנקראת דירה מחולקת, קרן הארנונה רק תעמיק את הפערים. כמו כן, סיבה נוספת לעליית מחירי הדיור בקצב מסחרר הוא מותו של הדיור הציבורי. דיור ציבורי פרקטית לא קיים יותר בישראל - הדבר הכי קרוב בעשור האחרון היה מחיר למשתכן של כחלון. במקום לשנות את החקיקה כך שמספר הדירות בדיור הציבורי ייגדל באופן פרופורציונלי לאוכלוסייה, קרן הארנונה משאירה את המצב הקיים ולמעשה תוביל לירידה באחוזי הדירות בדיור הציבורי ולעליית מחירים.

בעיה נוספת היא העובדה שהכסף נלקח מהארנונה העסקית. נשמע הגיוני לכאורה כשחושבים על לא לפגוע בתושבים עם ארנונה למגורים וכשמדמיינים ערים עתירות כמו תל אביב, אבל למעשה מדובר בקריטריון גרוע למדי. כך יוצא למשל שמועצות פריפריאליות כמו מצפה רמון ובית שאן יזרימו כספים למועצות מדושנות כמו רמת גן, פרדס חנה-כרכור וסביון. כשמוסיפות למשוואה את הסעיף הבא - לפיו עיר שהכנסותיה מארנונה עסקית לא תגדל לא תשלם - המצב נהיה רק יותר גרוע, שכן המדינה מעודדת לא להקים בתי עסק חדשים. שוב דבר הגיוני כשמדובר בתל אביב, אבל לא כשמדובר בערים כמו יקנעם וחיפה, שבמקום לפתח את התעשייה שלהן, יהפכו לפרוורים של המרכז. במקום לפזר את התעשייה ברחבי הארץ, לגרום לכך שלאנשים תהיה עבודה גם לא רק בתל אביב, קרן הארנונה רק גורמת לכך שנשלם יותר ונבלה יותר זמן בפקקים.

בעיה נוספת היא המספר הזה של 28% מהארנונה העסקית (או 20% לערים עניות). בעוד שעיריות מפסידות כסף על יחידות דיור (שכן כל יחידת דיור מפרישה לארנונה פחות כסף משהיא מקבלת חזרה בתשתיות), ארנונה עסקית היא הארנונה ממנה העירייה באמת עושה כסף. אם עירייה רוצה להעלות את הארנונה העסקית כדי לאזן את ההפסד, העלייה המדוברת תהיה של 38% (או 25% לערים עניות) – סכום שהוא לא מאוד הגיוני. לקיחת נתח כזה מארנונה עסקית יכולה אם כן להעביר ערים רבות למצב של גירעון. גירעון שייפתר כנראה בצמצום השירותים ובפגיעה בתושב, ובעלייה בארנונה העסקית ולמגורים גם יחד. הגירעון הזה גם ייפגע מאוד בעסקים קטנים, בין אם בהעלאת הארנונה (שאינה בדיוק מס פרוגרסיבי), או בכך שבמקום בתי קפה וחנויות מקומיות העירייה תאשר סניפי בנק, שמכניסים לה הרבה יותר. יופי של צדק חלוקתי.

אה, ויש בעיה אחרונה וחמורה ששכחתי:

קרן הארנונה נותנת פטור למתנחלים

כן, מה ששמעתם. התנחלויות לא משלמות לקרן הארנונה. למעשה, הסיבתיות היא קצת הפוכה - הן לא יכולות לשלם לקרן כי הן לא בישראל, אבל הצעת החוק קובעת שהקרן תעביר להן כספים בכל זאת (ואף קובעת מפורשות שגם אם עירייה הייתה אמורה לשלם יותר משהיא מקבלת, היא עדיין תקבל). זאת אף על פי שבהתנחלויות נמצאים כמה מהיישובים המבוססים במדינה, ואף כאלו שהיו אמורים לתרום לקרן לא מעט.

עכשיו כל ההחלטות ההזויות של קרן הארנונה הגיוניות פתאום. המטרה היא לא צדק חלוקתי, אלא הזרמת כסף לשטחים הכבושים. זו הסיבה שהקרן לא לוקחת ממס פרוגרסיבי יותר, כמו מס הכנסה: מתנחלים משלמים מס הכנסה בישראל (ולמעשה הקרן החליפה סכום שהיה אמור לבוא מקופת המדינה). זו גם הסיבה שנבחר קריטריון גרוע כמו היתרי בנייה, שכן היתרי בנייה מחולקים באופן גזעני, והם לא ניתנים כלל ליישובים הערבים (שלא ייקבלו בכלל מהקרן אף על פי שהם ישלמו לה), אבל מתנחלים כמעט ושוחים בהם, כי ההיתרים האלו עוזרים להנכיח את הכיבוש.

העובדה שבית שאן תשלם לסביון נהיית פתאום הגיונית - לממשלה לא אכפת מסביון או מבית שאן, היא רק מנסה להזרים כסף למפעל הכיבוש.

סיכום

קרן הארנונה היא לא צדק חלוקתי. היא מעולם לא נועדה להיות. אין זה משנה שהיא תפגע בפריפריה ותדחוק אנשים למרכז - המטרה היא לתת כסף להתנחלויות (ובשום פנים ואופן לא לערבים). כל השאר זה רק תופעות לוואי. ישראל ממשיכה להיות מפעל התנחלויות שיש לו מדינה. מפעל שממשיך להזרים כספים דווקא לאנשים מהחזקים במדינה (מתנחלים), על חשבון כולנו. זה לא צדק חלוקתי. זה אפילו לא צדק.

דברים שאומרים על הנכבה

1. מגיע להם. הם לא קיבלו את הצעת החלוקה ופתחו במלחמה:

ראשית, רוב מוחלט של הפלסטינים לא היה מעורב בלחימה, אך כמעט כולם נאלצו לעזוב את בתיהם. באשר לאי-קבלת תוכנית החלוקה: מאז תחילת המנדט הבריטי ועד סיומו במאי 1948 אפשרו הבריטים באופן רשמי ליהודים רבים להגר לשטחי הארץ (הצהרת בלפור) ובהמשך, בשל לחץ שהופעל עליהם להגבלת העלייה, היגרו יהודים גם ללא היתר. בכך גדלה האוכלוסייה היהודית ממיעוט של כ-10% מתושבי הארץ ב-1919 לכמעט מחצית מתושביה ב-1949. כל זאת למרות התנגדות עיקשת של רוב תושבי הארץ הערבים שראו בעיניים כלות כיצד הם מוצאים עצמם בסכנת הפיכת מיעוט במולדתם. מבחינתם, תכנית החלוקה הייתה הוספת חטא על פשע: הענקת 62% מהארץ לאוכלוסיית מהגרים (ברובה) שזה מקרוב באה. על מנת להבין את הסיבות ליציאה למאבק העממי הפלסטיני ב-1947 עלינו להבין את תחושת האיום האמיתית (שהתבררה כנכונה) ואת תחושת העוול המתמשך של האוכלוסייה הערבית בארץ.

2. אבל הם ברחו. המנהיגים שלהם הורו להם לברוח והבטיחו להם שישובו כמנצחים.

המקרה המתועד היחיד שבו מנהיגים ערבים קראו לאוכלוסיה הערבית לברוח הוא של ערביי חיפה, שעזבו את העיר תחת התקפה של ההגנה, זאת חרף הפצרות של ההנהגה היהודית להישאר בעיר. למעט מקרה זה, המחקר ההיסטורי לא מצא תיעוד שתומך בטענה הזו. מקורה הוא ככל הנראה בתעמולה ישראלית בשנות החמישים והשישים שניסתה להציג את העקירה של הפלסטינים כתוצאה של בחירה חופשית שלהם. מעבר לכך אין זה נדיר שאוכלוסייה אזרחית בורחת מפני הלחימה ובמיוחד שההנהגה הישראלית והכוחות הלוחמים בשטח עודדו זאת בדרכים שונות.

3. הנכבה הייתה ונגמרה; מדוע שהפלסטינים לא ישימו את העבר מאחוריהם?

זו טענה מוזרה מצדם של בני ובנות עם שעדיין זוכר ומזכיר את חורבן הבית והגלות, ומבסס על העבר ההוא את התביעה לריבונות ועצמאות אלפיים שנה אחר כך.

עבור הפלסטינים מדובר לא רק בעבר הרבה יותר קרוב, אלא גם בהווה. התהליך שהחל ב-1948 למעשה מעולם לא נגמר. לאחר המלחמה, מדינת ישראל הפקיעה את הקרקעות הפלסטיניות והטילה משטר צבאי על הפלסטינים אזרחי ישראל עד שנת 1966. ב-1967 החל הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובעזה אשר יחד עם מפעל ההתנחלויות, ממשיך לנשל פלסטינים, פוגע בחירויות הפרט ורומס את זכותם להגדרה, ולחיים של חירות וכבוד. עבור הפלסטינים, 1948 לא הסתיימה. הנכבה מתמשכת.

4. הנכבה היא בעיה של הפלסטינים. למה שיהיה אכפת לנו, הישראלים?

משום שמלחמת 1948 לא הייתה מלחמה בין שתי מדינות עצמאיות. העלמת האוכלוסייה הפלסטינית היא זו שאפשרה למדינת ישראל לקום כמדינה דמוקרטית עם רוב יהודי מובהק. מחיקת התרבות הפלסטינית והשכחתה סייעה ליצירת הקשר הישיר בין ישראל העצמאית ובין ימי התנ״ך, תוך התעלמות ממאות שנות היסטוריה של נוכחות ערבית בארץ. ללא הנכבה לא הייתה יכולה לקום מדינת ישראל כפי שאנחנו מכירים אותה. הדבר הזה מטיל עלינו כיהודים ישראלים אחריות גדולה והכרה באובדן שעליו המדינה בה אנחנו חיים מתקיימת.

צאצאי המלחמה ההיא לא נעלמו. הם נושאים אותה איתם לכל מקום, בתוך גבולות מדינת ישראל, בעזה, בגדה המערבית ובארצות הסובבות אותנו. אם לא נכיר באירוע המכונן ההוא לא נוכל לקיים שיח אמיתי עם שכנינו ולבנות מציאות שאינה מבוססת על דיכוי אלימות ומחיקה. חייבים לטפל בפצעי המלחמה ההיא.

חייבים לדבר על הנכבה: אירוע הנכבה של “לוחמים לשלום” בבית של סולידריות, הערב, 15.5.2023

כן לצדק חלוקתי, לא לחוק הארנונה

אי-שוויון בין רשויות הוא עמוק, וממשלה שרוצה לטפל בפערים צריכה לשים אותו גבוה בסדר העדיפויות. אבל קרן הארנונה של הממשלה היא לא צעד בדרך. זה מהלך שיחליש את השלטון המקומי, יפלה את הרשויות הערביות, וייתן עוד כסף למי ששר האוצר חפץ ביקרו – ההתנחלויות

בכסות של דיבורים על שוויון, הממשלה מנצלת (תיראו מופתעים) מצוקות אמיתיות, כדי לקדם את המטרות שלה, שרחוקות מפיתרון המצוקות האלו שנות אור. זו ממשלה שמובילה חזון משיחי, שרוצה לחזק את מפעל ההתנחלויות, ושלא מאמינה באמת בשוויון כלכלי וחברתי.

מי שרוצה לצמצם את הפערים בין רשויות, צריך לפעול לשינוי שטחי שיפוט לטובת יישובים ערביים ועיירות פיתוח, ולהציע פתרונות אוניברסליים שיקדמו רווחה וביטחון כלכלי. הוא לא היה מתנה קבלת כספים מקרן הארנונה במתן היתר בנייה למגורים, כשברשויות הערביות זה מראש לא אפשרי, כי אין שם תכנית מתאר.

אנחנו פוגשים את השלטון המקומי יומיום. הוא מטפל ברוב הבעיות שלנו, ורלוונטי כמעט לכל היבט בחיים שלנו. אנחנו צריכים אותו בעל יכולת לפעול עבור האינטרסים של הציבור. כסף שנלקח ממנו לקופת האוצר הוא נגד האינטרס הזה. מה שאנחנו צריכים זה שלטון מקומי חזק, ובתוכו תושבים עם כוח להשפיע עליו.

לכן מה שצריך הוא גם להתנגד לחוק הארנונה, אבל לא מתוך נימוקים של קבוצה נגד קבוצה בחברה שלנו, או של עיר נגד עיר. כתל-אביבי, גם אני רוצה שוויון בין רשויות חזקות לחלשות. אנחנו צריכים לדרוש צעדים אמיתיים של צדק חלוקתי, ושלטון מקומי חזק שדורש זאת בעצמו.

— איתמר אבנרי

לא שותקים על המלחמה – نتظاهر ضد العدوان والحرب

לאור המצב הבטחוני ובהמשך להודעות לגבי הפגנות המחאה הכלליות מחר, שימו לב לעדכונים בהפגנות נגד הכיבוש ונגד המלחמה:

✊🏼 תל אביב: הצעדה נגד המלחמה תתקיים כמתוכנן. 18:30 מהבימה לקפלן. לאחר מכן הגוש נגד הכיבוש יפגין מול הקריה. ✊🏼 באר שבע – בהוראת המשטרה, ההפגנה מבוטלת ✊🏼 חיפה 18:30 מהאודיטוריום למרכז חורב ✊🏼 נתניה 19:00 שדרות בן גוריון ✊🏼 רחובות 18:30 מדרחוב סטימצקי ✊🏼 כפר סבא 19:00 צעדה מוייצמן חצר השוק >> קניון ערים משמאל לבמה (ליד הגינה)

שאר המוקדים של הגוש נגד הכיבוש – כמתוכנן:

▪️ הרצליה רחבת העירייה, ליד גלידה גולדה ▪️ כרכור צומת כרכור ▪️ הוד השרון רחבת הספריה העירונית, רחוב השחר ▪️ כרמיאל בכניסה לעיר, על רחבת הדשא בין התחנה המרכזית והצומת ▪️ צומת הגומא בצד הדרום-מזרחי של הצומת ▪️ צומת צמח במרכז מעגל התנועה ▪️ צומת כברי

עקבו אחר שינויים בהתאם להוראת פיקוד העורף

שליטה ישראלית בעזה ≠ דמוקרטיה

ימים בודדים לתוך המתקפה הנוכחית על הרצועה, המכונה בישראל “מבצע מגן וחץ”, ובעזה עשרות הרוגים ובהם ילדים, נשים וקשישים. מאות דירות ניזוקו, חלקן כבר אינן ראויות למגורים, וקיים חשש לפגיעה בתשתיות אזרחיות נוספות. עוד לא הושלמו מאמצי השיקום מהמלחמות הקודמות, והנה שוב עוד גל של הפצצות שמותירות אחריהן מתים, הרס וחורבן.

עם פתיחת המתקפה, סגרה ישראל את המעברים ארז וכרם שלום המהווים, בעקבות עשורים של שליטה ישראלית, עורק חיים חיוני של 2.2 מיליון פלפטינים תושבי הרצועה. סגירת המעברים מונעת מעבר של חולים הזקוקים לטיפול רפואי ושל נוספים שצריכים לנוע לצרכים הומניטריים, וחוסמת מעבר של סחורות חיוניות, כולל של דלקים לתחנת הכוח.

מה הוביל למצב הנוכחי?

מאז בוצעה תוכנית ההתנתקות ב-2005, ישראלים רבים מניחים שבכך ניקתה ישראל את ידיה מרצועת עזה ואין לה עוד אחריות לנעשה שם. ההפך הוא הנכון. למעשה, ישראל ממשיכה לשלוט באינספור היבטים של חיי היומיום בעזה: היא מונעת גישה ימית ואווירית לעזה ושולטת על מעבריה היבשתיים, פרט למעבר רפיח ושער סלאח א-דין שבשליטת מצרים; ישראל היא שמחליטה מי רשאי לצאת את גבולות הרצועה; ישראל מגבילה כניסת סחורות לעזה דרך מעבר כרם שלום, ומחליטה מה מתוצרת עזה יוכל לצאת את מעבריה לשווקים חיצוניים, כמה ממנה, ומתי. זו לא התנתקות – זו שליטה מרחוק.

איך המתקפה על עזה קשורה למאבק למען דמוקרטיה בישראל?

בליץ החקיקה העכשווי, כהמשך של הסxכמים הקואליציוניים שנחתמו להקמת הממשלה, מעיד על כוונה ברורה מצידה: העמקת משטר העליונות היהודית, האצת סיפוח בגדה המערבית והחרפת בידודה של רצועת עזה. כל זאת תוך צמצום נוסף של האפשרויות המעטות ממילא להגנה על זכויות של קבוצות מיעוט בישראל, ביניהם פלסטינים אזרחי המדינה, ושל 5.4 מיליון פלסטינים ופלסטיניות שחיים תחת כיבושה בעזה ובגדה המערבית. עשורים של כיבוש, נישול ודיכוי, ובתוכם 16 שנים של סגר חונק ובלתי חוקי על רצועת עזה, הוכיחו מעבר לכל ספק כי ישראל מתנערת מחובותיה כלפי פלסטינים.ות ומסרבת להכיר באחריותה להגן על זכויותיהם הבסיסיות.

אין ולא תהיה פה דמוקרטיה בלי זכויות אדם לכולם.ן

המאבק למען דמוקרטיה בישראל חייב לכלול את הסרת הסגר מעל עזה וסיום הכיבוש והאפרטהייד.

הנוהל החדש של המשטרה הוא נסיגה לאחור.

בנוהל החדש שלה המשטרה קובעת כי טרנס.ית שלא “השלימה את התהליך” למעשה תטופל כאילו חצי מגופה שייך לגבר וחצי לאישה. בעוד שהנוהל הקודם לפחות התייחס לעצורים טרנס* במידת מה של רגישות, הנוהל החדש למעשה קובע שכבוד במעצר מגיע רק טרנסים וטרנסיות בינאריםות, שהיה להן המזל והמשאבים “להשלים את ההליך” בצורה שתרצה את המשטרה. ניוז פלאש: לא כל הא.נשים הטרנס* נראים אותו דבר! לא כל הא.נשים הטרנס* עברו ניתוח תחתון, בין אם כי הן לא רוצות, אין להם את המשאבים לכך, או כי הן אנשים א-בינאריים, שלעולם לא “ישלימו את התהליך” בתפיסה הבינארית והטרנספובית של המשטרה. המשטרה בעצם מענישה את כל אותם אנשים שלא כפופים לסטנדרט המלאכותי שלה, מכפיפה אותם להשפלה מיוחדת.

האמון של הקהילה הטרנסית הישראלית במשטרה הוא אפסי. ולמעשה, חוסר האמון הזה מוצדק למדי – החוויה הטרנסית מהמשטרה היא של פשיטה על דירות, של סגירת תיקי אלימות, של אלימות משטרתית בהפגנות ושל יחס טרנספובי משוטרים גם לאחר שאלו עברו לכאורה הכשרה. עכשיו ניתן יהיה להוסיף לרשימה הזו השפלה, אמירה מהמשטרה ש”את לא אישה מספיק” או “אתה לא גבר מספיק”, יחס כאילו את מין פריק מוזר, חצי חצי, ושיש להתייחס אליך ככזה. למעשה, הנוהל הזה צפוי להשפיע לרעה דווקא על אותם חלקים מהקהילה הטרנסית להם יש הכי הרבה חשיפה למשטרה: טרנסים עניים, טרנסיות בזנות, טרנסיםות שהותקפו בגלל חזותם, זהותם, או דווקא בגלל שהם “לא מספיק” המגדר שלהן. אלו הטרנסיםות שלהן יש הכי פחות גישה למשאבים ותמיכה מהמערכת, הכי פחות סיכוי שיצליחו לעבור מסלול שהאפשרויות בו הן להוציא סכומי עתק שאפילו לאנשים יציבים כלכלית אין, או לעבור הליך התשה וסינון במשך קרוב לחצי עשור. דווקא אותם אנשים, שהרבה מן האינטראקציות שלהן עם המשטרה מסתיימות במעצר, יחוו את הטרנספוביה הזו על בשרם בצורה הכי קשה. העיתוי של הנוהל החדש גם לא מובן מאליו. הוא נכנס לתוקפו דווקא בתקופה של מרי חברתי, דווקא בתקופה שהקהילה הטרנסית נלחמת על זכויותיה ברחובות למול הניסיונות החזקים ביותר לשלול אותן מזה שנים. דווקא בתקופה שבה הסיכוי למעצר של טרנס.ית הוא הגבוה ביותר אולי מאז חקיקת חוק הפללת הלקוח, דווקא אז המשטרה מביאה את הנוהל הטרנספובי הזה.

רק לפני פחות מחודשיים התפלאה המשטרה לגלות כי אישה טרנסית שכמעט נרצחה לא שיתפה פעולה עם המשטרה. עבור רבות מאיתנו, המשטרה היא לא גוף שמגן עלינו, אלא גוף עוין שאי אפשר לסמוך עליו. הנוהל החדש רק מאשש את המסקנה הזו.

דורשים מדרכה בדרך לקמפוס הר הצופים! تعبيد رصيف حرم جبل المشارف!

🚶🏻‍♀️🚶🏾‍♂️🚲🚍🚘

דרך מרטין בובר, שמחברת בין הר הזיתים לקמפוס הר הצופים, היא חלק ממסלול ההליכה של סטודנטים וסטודנטיות רבים לאוניברסיטה. זהו כביש מסוכן, שמוקף בגדר משני צדדיו. המדרכה שלו צרה מאוד ולא מרוצפת, ולא מאפשרת לברוח מהתנועה. אנחנו דורשים להרחיב ולרצף את המדרכה, לטובת הסטודנטים מאזור הר הזיתים ולטובת כל הולכי הרגל.

طريق مارتين بوبر الذي يوصل بين جبل الزيتون والجامعة هو طريق يمر به العديد من الطلاب والطالبات يوميًا. وهو طريق خطر، يحيطه جدار من الطرفين ورصيفه صغير جدًا وغير مرصوف، ولا يسمح بالهروب من المركبات المارة. نطالب بتوسيع الرصيف و ورصفه لصالح الطلاب من منطقة جبل الزيتون ومن أجل جميع المشاة.

انضموا إلى النضال! הצטרפו למאבק! https://www.standing-together.org/petitions/safebuber

דקה לצפירה

דקה לצפירה, אני מדליקה נר זיכרון, מניחה על אדן החלון, ומביטה בו. תכף יתחילו הצופרים לייבב, ואני אשקע במחשבות נוגות עליך. צלצול פעמון. בלי לחשוב, בלי לבדוק בעינית אני פותחת את הדלת. שני גברים צעירים בלבוש חרדי עומדים מולי. אחד מהם, הגבוה מבין השניים אוחז בין אצבעותיו הארוכות חוברות ותקליטורים. לרגע אני שוכחת מהשעה, מנר הזיכרון. מנסה להבין אם הם רוצים תרומה או מוכרים משהו. ואז הצפירה מתחילה. חודרת לתוך השקט שמשתרר במסדרון. אני מתמתחת לדום, מרכינה מבט. לא עוצמת עיניים. אף פעם אני לא עוצמת עיניים. זה לא עוצר את הדמעות במילא. אני רואה את הרגליים שלהם ספק מתופפות במקום, ספק עומדות. מרגישה את אי הנוחות שלהם באוויר. לא יכולה להתרכז בצפירה, למרות שהיא עוטפת אותי ביללתה. המחשבות מתחלפות לי בקצב אדיר – ממך אל שני הצעירים האלה בדלת ביתי, שניכר על פי רגליהם שהם חשים לא בנוח. אני חושבת לעצמי כמה בעצם מגיע להם שהם חשים שלא בנוח, מה הם עושים פה בכלל ודווקא עכשיו, מכל השעות שבעולם, מכל הימים, דווקא עכשיו? הכעס מציף אותי. אני מכינה צרור שאלות כעוס ונוזפני במיוחד לרגע שבו הצפירה תגמר. ואז מגיעות הדמעות. תמיד הם מגיעות באמצע הצפירה בערך. 30 שניות של הרעש הפולשני הזה, והעיניים שלי, כמו על פי רפלקס דומעות. זה מטשטש את הרגליים הלא יציבות שלהם, מטשטש את הכעס שלי. עכשיו אני כועסת עליך שהלכת. אני מעפעפת ביני לבין עצמי, כשראשי מורכן. לא רוצה שיראו אותי דומעת. הכעס עליך מתחלף שוב בכעס עליהם. אבל הוא שונה, מרוכך יותר, כאילו רגוע יותר. הצפירה נחלשת. מסתיימת. בטלוויזיה מתחיל דן כנר את הטקס. אני מרימה מבט אליהם, ושואלת: “עכשיו?” והנמוך ממלמל: “הרבי אמר חייבים להיות בשמחה תמיד...” המילים נעצרות באוויר, בינו לבין העינים שלי ששאריות הדמעות תלויות בהם. אני מביטה בו כמעט בחוסר אמון לשמע המילים שאומר, ופתאום צחוק אדיר פורץ מתוכי. צחוק כועס, מקל, פנימי, עמוק וקולני. הם מביטים בי, בתהייה גמורה. חוסר הנוחות שלהם בשל הצפירה מלפני כמה שניות התחלף בחוסר נוחות אל מול הצחוק שאני לא מצליחה לעצור. הנמוך מביט בגבוה, כאילו מסמן לו 'תעשה משהו'. הגבוה מביט בו, מביט בי, מביט בחוברות ובתקליטורים שהוא אוחז בכל כוחו, ופונה לעבר המדרגות. השני, ללא אומר, צועד אחריו. אני מביטה אחריהם בלכתם, מהירים-מהירים במדרגות, שומעת את פסיעותיהם מטה-מטה עד לקומת הכניסה, ואת טריקת הדלת כשהם יוצאים מהבניין. כעת אני מצליחה להפסיק לצחוק. נכנסת הביתה חזרה, וסוגרת את הדלת מאחורי. בטלוויזיה אב שכול מקריא קדיש. אני מביטה בנר שהדלקתי, וחושבת עליך.

ובין הדמעות מחייכת קלות וחושבת שהיית צוחק מכל הלב אם היית כאן.

אפריל 2009.

פורסם במקור בתאריך 2018-07-04

היום אני אבקר לשם שינוי לא ח”כים מהקואליציה, אלא מהאופוזיציה דווקא. ביום רביעי ה6.6.18 התקיימה בכנסת הצבעה על הצעת חוק ברית הזוגיות לבני ובנות אותו המין, התשע”ה-2015, חוק חשוב לזכויות הקהילה הגאה בישראל וצעד חשוב לכיוון נישואים אזרחיים בישראל. ההצעה, כידוע, לא עברה והוסרה מסדר היום. עכשיו, אפשר יהיה לבקר את הקואליציה, ואז יתחילו הדיונים השגרתיים על הסכמים קואליציוניים וכו'. אפשר גם לבקר את חברי הרשימה המשותפת, שנעדרו ברובם מן ההצבעה והפחיתו משמעותית את כוחה של האופוזיציה בה, אבל אז יתחילו דיונים על כך שרוב חברי הרשימה לא תומכים בנישואים חד מיניים. אז היום אני אדבר במקום על צביעות. כשפורסמו רשימות המצביעים, ניסיתי לברר מה הייתה סיבת ההיעדרות של כל חברי הכנסת באופוזיציה שהצהירו על תמיכתם בנישואים חד מיניים. רובם לא היו בארץ בזמן ההצבעה, בין אם מסיבות מוצדקות או לא, ולכן לא היה להם סיכוי להגיע אליה. (ח”כ סבטלובה, למשל, הייתה במשלחת לפינלנד). אך עבור שתי חברות כנסת, פנינה תמנו- שטה ואורלי לוי-אבקסיס לא הצלחתי למצוא סיבה בחדשות או ברשתות החברתיות, ולכן פניתי אליהן (מצורפת השיחות בפייסבוק הרשמי של שתיהן). זמן מה לאחר מכן ראיתי שבשני הדפים נקראה ההודעה, אך לא נתקבלה תשובה, ולכן שלחתי הודעת “תזכורת”. גם עליה לא קיבלתי תשובה. לאחר מכן שלחתי לכל אחת מחברות הכנסת אי-מייל מפורט עם מעשי וכוונותיי, בניסיון אחרון לקבל מהן תשובה (מצורפים אף הם). הזמן המקובל להמתין לתגובה בנוגע לידיעה הוא 24 שעות. אני, בגלל עיסוקיי וקצת בגלל רצון נדיב, נתתי להן 24 ימים להגיב. התוצאה? מלשכת חה”כ לוי-אבקסיס קיבלתי תגובה צולעת שמסבירה שהיא לא נכחה בכנסת ביום ההצבעה החשובה, ללא הסבר מדוע או מדוע לא יכלה להגיע אל הכנסת להצבעה עצמה. מלשכת חה”כ תמנו-שטה לא קיבלתי אף תשובה. האם עליי להזכיר לך, חברת הכנסת תמנו-שטה, שבמצע המפלגה שלך מוצהרת כוונה לקיים, וזה ציטוט, “תמיכה בקהילה הגאה, בזכויות שלה, בשוויון שלה בפני החוק, זה חלק ממה שמגדיר אותנו כבני אדם. כל עוד הקהילה הגאה לא זוכה לזכויות מלאות, אנו עדיין לא חיים במדינה שבה אנו רוצים לחיות. “? האם עליי להזכיר לך, חברת הכנסת לוי-אבקסיס, שהצהרת בעבר שתתמכי בנישואים חד מיניים ובזכויות הקהילה, ושהודעת שהמפלגה שאת עומדת להקים תקדם אותם גם כן? בבחירות הבאות אני כנראה כבר אהיה בגיל להצביע, ותהיו בטוחות שאת הקול שלי, לא תקבלו.

פורסם במקור בקבוצה שאין לומר את שמה, בתאריך 2020-02-08

אחד המיתוסים הגדולים ביותר כשמדובר על טרנסג׳נדריוּת היא שמדובר על דבר חדש, שלא היה קיים לפני (הכניסי מספר שרירותי) שנה. הרבה פעמים כשרוצות להפריך את זה נותנות דוגמאות לכל הנשים הטרנסיות והגברים הטרנסים מהמאה ה19 ותחילת ה20 (והיו לא מעט), או מצטטים את הגברים הטרנסים של הרנסאנס, אבל אני רוצה ללכת עוד אחורה ולהביא לכן טקסט של קלונימוס בן (בת?) קלונימוס, מהמאה ה13. אפילו אני לא יכולתי לכתוב טקסט רגשי כל כך.

---

“אוי לי אמי ילידתיני בן זכר הפסדתי הפסד מרובה ויצא כל שכר שתום העין אטום הלב נוסדתי ערל לב וערל בשר נולדתי לשלשת ימים כרת שָרִי ולשמנה ערלת בשרי אך אמנה שתי אזני ולבי ורעיוני לא קדמו לבא בברית יי׳ לא גלו חרפה מעליהם ולא הסירוה מקרבם ערלתם בהם מום בם לשקר שמרו עד הלום ולריק עמלו כי מיום צאתם לאויר העולם שכלו חשך לא מלו “ארור האיש אשר בשר את אבי יולד לך בן חכם ועדיף מנביא עבדת הקדש עליו כישמעאל בן פאביא על הרי בשמים ירוץ למהר כאיל וכצבי לא יטמא בגלולי עמו בהחלו יבנה היכל המדע על תלו נר דלוק על ראשו ההולכים בחשך לאורו ילכו בהלו דם יחשב לאיש ההוא המבשר קללה תחשב לו כמה כתעותו נתיבות גלגלו וכמה טעה באצטגניבות שלו לשון שקר פי כסיל מתתה לו כי הפך לראש משפט ושטה שנה הדין והחליף השטה “אוי למי שבניו זכרים: הוטל עליהם עול כבד סיגים וגדרים מהן בצינעה מהם בפרהסיא מהן המראית העין מהן בחדרי חדרים חקים חוקים ומצות נוראות, שלשה עשר ושש מאות: ומי האיש הלזה, שיקיים מה שכתב בזה? והיך יוכל להנצח זריז או עצל שלא יכשל ויחת ואף גם זאת לא יצא ידי חובתו הרשמה כי יצר תושיה ומזמה אם לא יעסוק בתורה ויפלפל בחכמה פירושי תורה ותעודה ספרא וספרי תוספתא וכלא תלמודא “והחכמה עמודיה שבעה אל על ינשאו מהר וגבעה הנה ההגיון עמק עיון וגיא חזיון וחדור חכמת המספר לא יאמינו כי יסופר וחכמת המדות לא ישיגוה ענוגי העם בשדה ושדות בה ידע החוקר אם יהום נבה שמים וחקר תהום ולא יושבי במלונה קצה לתכונה ואם גלגל חוזר ומזלות קבועים אם הם נדים ונעים וחכמת הטבע מעלות בסלם שבע ובחכמת האלהות והצורות הטהורות והמה עשרת שהן עשר ספירות מי ימלל גבורות “כמה לקה באצבע וכמה בחרפה ישבע אשר במטבע הזכרים הטבע נסתחפה שדהו טוב ישאהו עושהו “אלו בראני, אומן שעשאני, אשה הגונה – היום הייתי חכמת לב ובעלת בינה. בידיה טוו אני ורעיותי מחזיקות בפלך מוזרת לבנה, מספרות זו עם זו פעם באור פעם באפלות, דברי הימים והבלי טפלות ואולי בי חכמתי ביותר מהטויה ואמרתי אשרי לדעת מעשה פשתים שריקות ואורגים חורי שפת כוס ופטורי ציציים כרובים ותימרות וכל הני מילי מעליתא צבע רקמתים ומחטא דתלמיותא “ולעתים מזומנות כדרך נשים כמשפט הבנות, בתוך האפר אשכבה בין שפתים, מקום שפיתת הקדרות בין תנור וכירים, חוטבה עצים וחותה בגחלים, וטועמת מיני תבשילים. ולמועדים ורגלים, הנזם על אפי והעגילים את התוף בידי מנענעים וצלצלים “ולקץ ימים בהגיע פרקי ומזלי, בחור טוב יעלה בגורלי: יאהבני אישי יושביני בקתדרא, יעדה עדי זהב על מעילי, הנטיפות והשירות וגם כל חולי. וביום מועד, בעדן חדוה והכנסת כלה ובשבוע הבן, תרבה שמחתי וגילי והיה כי ארעב יאכילני פת עמלה ולצמאי ישקני יין גדלי או יין חרדלי “חוק ומוסר לא יפרע, ועונתי לא יגרע: שבת בשבתו וחדש בחדשו, עלי יניח צדיק ראשו: שלש אלה יעשה לי כמצות שוכן מעונה: שאר כסות ועונה. גם אני שלש כנגד שלש אשמור ואקים, שלשה המה לא נפלאו ממני ולא רחוקים: דם ואש וחלת לחם מה נמרצו שלשתן מנפת ערבו מדבש מתוקים עליהם אין להוסיף במספר ומנין, אין לשאול אחריהן: הני נשים במאי זכיין? “אבינו שבשמים שעשית נסים לאבותינו באש ובמים הפכת אור כשדים לבל תשרף בחימה והפכת דינה במעי אמה והפכת המטה נחש לעיני אלפי רבבן והפכת היד הטהורה לבן והפכת ים סוף ליבשה וקרקע הירדן ארץ נגובה וקשה ההופכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים מי יתן ותהפכני מזכר לנקבה! אלו זכיתי לכך כמה חננתני טובה גברת הבית הייתי וחניתי לביתי מצבא “ומה אדבר ומה אמר למה אבכה ולמה אתמרמר אם אבי שבשמים גזר עלי ונתן בי מום קבוע אי אפשי להסירו מעלי והדאגה במה שאי אפשר כאב אנוש וחבל ולא יועילו בה תנחומין של הבל אמרתי אשא ואסבול עד אגוע ואבול ואחר שכך למדתי מפי השמועה שמברכין על הטובה ועל הרעה אברך בקול נמוך בשפה חלושה ברוך אתה יי שלא עשני אשה.”

---

(אגב, גם זו לא הדוגמא העתיקה ביותר לטרנסג׳נדרים. לשם כך יש את אלאגבאלוס, קיסרית רומא. אבל זה לזמן אחר.)